פנייה לקבוצה

שאלה: כיצד ניתן לפנות בצורה פנימית לקבוצה?

תשובתי: פנייה לקבוצה זה חיפושׂ: באיזו צורה אני יכול לתאר את כל המציאות כנמצאת בתוכי ולא מבחוץ. תפיסת המציאות זו לא חידה מסובכת שבעזרתה ניתן לעניין ולבלבל את האחרים. מדובר על מצב שאנחנו צריכים להשׂיג הלכה למעשׂה. כל הדברים שנראים לי מבחוץ, אני צריך לגלות כחלקים הפנימיים שלי.

לדוגמה, התורה מתארת כל מיני מקרים אפשריים מחייהם של כל מיני אישים, שהתרחשו בכל מיני מקומות. ממש תיאטרון אמיתי. את כל זה אני צריך להלביש על הרצונות שלי, על החלקים של התפיסה שלי. העולם החיצון אינו קיים, אז איפה זה בתוכי? באילו מהחלקים שלי חיים האישים האלה ומיישׂמים את הפעולות האלה?

כזאת גישה בונה יחס נכון לכלי שלי עצמי, כלפי הפעולות שהבורא מבצע בתוכי, כלפי המצבים שאני צריך לעבור. לכן בכל רגע של ההרגשה העצמית אני צריך להשתדל לחפשׂ דמויות "חיצוניות" בתוכי. אני חי בתוך הנשמה שלי, והם כולם החלקים שלה: כוחות, פעולות, יסודות של תפיסה. אין יותר שום דבר. הכול נמצא בתוך הכלי הזה, כך אני משתדל לתאר לעצמי את כל המציאות.

אז מי מסדר את כל זה עבורי? מי מחלק, מקרב, וקושר את כל החלקים של הרצונות שלי: "גברים" ו"נשים", "בעלי חיים" ו"צמחים". ואז אני מרגיש את הכתר שבונה בי את דרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. ואני חי בתוך נשמתי שחוץ/ מחוץ ממנה/לה אין שום דבר. ולכן גם את הקבוצה אני צריך לראות, קודם כל כחלק האינטגרלי שלי, וזוהי הפנייה הפנימית אליה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 30.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מחדירים את האגואיזם לתוך המטרה הכללית
פריצה לעומק