על סף הגילוי הראשון

אנחנו צריכים להשתוקק לאותו הכוח האחד, המציאות האחת שקיימת, כדי שהיא תתחיל לשלוט בנו. זאת צריכה להיות התוצאה מהיגיעה שלנו.

שואלים אותי: כיצד אפשר לבדוק ולראות האם באמת השגנו משהו? להשיג תוצאה כלשהי – זה נקרא להרגיש שלאף אחד לא נשאר רצון עצמי או מחשבה עצמית. כאילו אנחנו עלינו לחללית והתנתקנו מכדור הארץ.

אנחנו עולים ומתחילים להרגיש רק את אותו השדה החדש, המשותף בינינו. כמו שכל ציפור בלהקה הגדולה אינה מרגישה את רצונה הפרטי: לאן לפנות ומה לעשות. אלא יש מוח אחד משותף, שמניע את כולם יחד בצורה סינכרונית. גם אלה שעפות מקדימה, ואלה שעפות מאחורה, מימין, משמאל, לא חשוב היכן הן נמצאות – כולן מסתובבות יחד ברגע אחד, משנות את המהירות, את הכיוון, ואפילו מסתובבות לכיוון ההפוך, מבלי שאחת תקדים או תאחר את חברתה.

לפני רגע הן עפו בכיוון אחד, ופתאום, ברגע אחד, כולן מסתובבות ב-180 מעלות, כאילו זהו גוף אחד. זה נקרא להיות איש אחד בלב אחד, בערבות הכללית. את התכונה הזאת איננו יכולים להשיג בעצמנו, אלא רק על ידי המאור המחזיר למוטב, שיקשור את כולם למערכת אחת.

זוהי מערכת אנלוגית, שבה אין "כניסה" ואין "יציאה", אין התחלה ואין סוף, אלא הכול קורה בבת אחת, בו זמנית.

גם הפיזיקה המודרנית מתחילה לגלות שהמציאות האמיתית נמצאת מעל לזמן, ובכל היקום מתרחשות תופעות שאינן קשורות למושג הזמן, אלא קושרות באותו הרגע תהליך אחד לתהליכים אחרים שמתרחשים בו זמנית. לפי אותו העיקרון פועל קן הנמלים, שבו מיליוני נמלים נפעלות על ידי מוח אחד.

אנחנו צופים בהרבה תופעות כאלה בעולם הדומם, הצומח והחי, כשלכל אחד אין שכל משלו, אלא כולם כביכול מקבלים פקודה מהמוח הכללי שמראה להם מה לעשות ומסדר את כולם.

לכזאת דרגה אנחנו צריכים להגיע. אבל כמובן ההבדל הוא בכך שאצלנו זה צריך לקרות מתוך הרגשה, הבנה, הכרה בכך שבאותו ה"אחד" אנחנו משיגים את המדרגה הרוחנית הראשונה שלנו. ואז אותו ה"אחד" שאנחנו משיגים, אותה ההרגשה, אותו השכל, אותם החיים – נקראים "גילוי הבורא".

ואז אנחנו כבר נמצאים בכוונה אחרת, במציאות אחרת, שבה שולט כוח אחד בלב ובמוח. ואנחנו נכללים בו, לומדים אותו ומכירים אותו, באותה המידה שבה הוא יכול להתגלות, בהתאם לעובי המדרגה שלנו.

ולאחר מכן שוב מתגלה האגו שלנו שמפריד אותנו מאותו מושג ה"אחד", כדי שאנחנו נשיג אותו בעומק גדול יותר, בהבחנות גדולות יותר, איכותיות יותר, מבוררות יותר. וכך אנחנו מתקדמים שוב ושוב בעבודה שלנו: מתחברים, מבקשים את המאור המחזיר למוטב, ושוב נכללים במושג ה"אחד" ביתר עומק.

כך מתגלה הבורא לנבראים בעולם הזה. אני מאוד מקווה שכולנו נמצאים היום על סף הגילוי הזה.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם, 20.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בהרמוניה עם התודעה האוניברסלית
נוסחת הבריאה: "אני ה'!"
חזרה אל האמת