קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"ומשום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא ספר הזוהר הזה, יצאו בו מן הגלות ברחמים" (זוהר, נשא).
ל"ג בעומר מסמל לנו את לידת ספר הזוהר ואת גדלותם של רבי שמעון בר יוחאי וקבוצת תלמידיו. על ידי עבודתם המיוחדת, הם הצליחו להגיע לפסגת 125 המדרגות הרוחניות, כפי שמסביר בעל הסולם. לכן הצליחו לפתוח את הדברים בצורה כה מיוחדת ולהביע אותם בספר הזוהר.
הם היו עשרה, כל אחד כנגד אחת מעשר הספירות שבנשמה הכללית, ומשום כך היה בכוחם לפתוח את המילוי הכללי של הנשמה הכללית, עד לגמר התיקון.
מעולם לא התגלה חיבור גדול יותר מאשר ספר הזוהר. אך מפני שהעולם מתקדם בהדרגה, היה צריך להצניע את ספר הזהר שנכתב בתחילת הגלות, עד לסופה, עד לזמן שלנו. כיום, כשפירוש "הסולם" לספר הזוהר התגלה בעולם, מתברר שהאנושות זקוקה לחכמת הזוהר, לא רק כדי להמשיך ולשרוד, אלא כדי לעלות למדרגה חדשה של קיום, שלם ונצחי.
ל"ג בעומר מסמל את הסתלקותו של רבי שמעון ולכן הוא חג גדול עבורנו. מדוע? כי הצדיק גמר את עבודתו ומסר את פירותיה לנו – "מפתחות לשמים". עכשיו יכולים גם אנו, להתעלות כמותו.
ולמה דווקא בל"ג בעומר, ודאי תשאלו. תשובתי בוידאו
למה דווקא בל"ג?
אני מאוד ממליץ לקרא את עיתון קבלה לעם שיוחד כולו לל"ג בעומר. יש בו כתבות נהדרות!
מתוך הספר-קבלה לעם.
ספירת העומר
במבט ראשון, נראה שמקורו של המנהג העתיק מתייחס לאיסוף התבואה לאלומות או לעומרים בשדה.
אבל למעשה, מדובר בסדר תפילה שהנהיגו המקובלים והוא עוסק בתיקון הנשמה, בפנימיות האדם.
ספירת העומר היא אחד הפרקים היחידים בסידור התפילה שנכתב כולו בשפת הקבלה, שפת הספירות.
"בזכות ספירת העומר שספרתי היום, יתוקן מה שפגמתי בספירה הוד שבהוד", כך מסתיימת הברכה לספירת העומר בערב ל"ג בעומר.
המקובלים מלמדים אותנו, שתיקון הנשמה מצריך אותנו לדעת את המשמעות הפנימית שטמונה בספירת העומר, להבין כיצד בנויה הנשמה ומעל לכול, להרגיש אותה בתוכנו.
לאסוף לאלומות את חלקי הנשמה
"ספירת העומר" מתארת את סדר התיקון ההדרגתי של הנשמה, שמתבצע על ידי האור העליון.
כל יום, מסמל שלב חדש בתהליך התיקון.
למילה "ספירה" שתי משמעויות: ספירה רגילה של דרגות או שלבים, הממוקמים בזה אחר זה.
המשמעות הנוספת של המילה "ספירה" באה מלשון "ספיר", המתאר אור המאיר וזורח למרחקים.
ה"עומר" — אלומה של חיטים — מסמל את חלקי הנשמה המתוקנים שנאספים לאגודה אחת.
ומהי ה"נשמה"?
הנשמה היא רצון רוחני להידמות לתכונת הבורא — תכונת האהבה והנתינה.
במהלך ספירת העומר על האדם לאסוף את כל חלקי הנשמה, לאחד אותם ולהפוך אותם דומים לתכונת הבורא.
מנשמה מפורדת לכלי שלם
בתחילת דרכו הרוחנית האדם מגלה שחלקי נשמתו נמצאים בפירוד, וכתוצאה מכך מנותקים מהבורא.
כדי לתקן את נשמתו האדם צריך להפוך אותם לדומים לתכונת הבורא — תכונת האהבה והנתינה.
את זה עושה המקובל במהלך "ספירת העומר" הרוחנית — הוא מאחד את חלקי נשמתו, סופר אותם, גורם להם להתמלא באור העליון ולהאיר יחדיו כספיר.
עם גמר תיקונה של הנשמה מתאחדים כל חלקיה לכלי שלם, שמסוגל לקבל לתוכו את אור הבורא.
בסיום התקופה, ביום החמישים, מגיע האדם למעמד רוחני מיוחד שנקרא "מתן תורה", החל בחג השבועות.
המושג "מתן תורה" מרמז על אור מיוחד הנקרא "אור התורה", שמאיר מלמעלה על נשמתו המתוקנת של האדם.
ל"ג בעומר — חג האור
אולם כבר ביום השלושים ושלושה לספירה — ל"ג בעומר, מגלה האדם שהוא עתיד להגיע לגמר התיקון.
זהו גם מקור שמו של ל"ג בעומר — "חג האור", על שום האור המובטח למלא את הנשמה עם גמר תיקונה.
ניתן לדמות זאת למקרה בו מתקלקל חלק במנוע המכונית: המכונאי פותח את המנוע ומחליף את החלק הפגום.
המכונית עדיין לא יכולה לנסוע, כי המכונאי צריך להרכיב בחזרה את המנוע לתוך המכונית, אך בו בזמן ברור לו שהמכונית חזרה למצבה התקין ושהיא או-טו-טו נוסעת.
למשוך את אור התיקון
המקובלים מסבירים כי אין זה מספיק לקרוא בסידור ולציין בכל יום את שם הספירה, וכי האדם נדרש לתרום את חלקו במסע, ולפקח על הפעולה המתאימה לכל שלב בהתפתחותו.
על האדם להתקדם בדרכו הרוחנית מתוך מודעות מלאה ובצורה פעילה.
השיטה כבר קיימת, האמצעים גם, לנו נותר רק לממש אותה.
ספירת העומר — סיכום קצר: אז מה בעצם היה כאן?
ספירת העומר, שנמשכת ארבעים ותשעה ימים, נועדה להזכיר לנו את תהליך תיקון ארבעים ותשעה חלקי הנשמה.
כל אחד מימי העומר מסמל תיקון של ספירה נוספת.
בתום התקופה נשלם התיקון ואנו מגיעים למדרגת "מתן תורה" שאותה מסמל חג השבועות.
שאלות בוערות על ל"ג בעומר
מדוע במהלך ספירת העומר מזכירים בכל יום את שם הספירה המיוחדת לו?
נשמת האדם כוללת ארבעים ותשע (שבע כפול שבע) תכונות, שנקראות גם "ימים".
כל יום שאנו מציינים במהלך ספירת העומר מסמל מצב חדש, שבו האדם מתקן תכונה מסוימת מתוך אותן ארבעים ותשע תכונות.
כאשר האדם מתקן את כולן, מתגלה בהן האור העליון — ה"תורה" או ה"בורא".
מהי מדורה?
המדורה שמדליקים בל"ג בעומר מסמלת את האור הגדול שמתגלה כשאנו מתחברים בינינו באהבת הזולת.
בכל אחד מאיתנו חבוי ניצוץ, רצון קטן, שמושך אותו כלפי מעלה, אל הרגשת השלמות והנצחיות.
כשאנו מתחברים בינינו, מתחברים כל הניצוצות לשלהבת אחת שבה מתגלה הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה.
מה הקשר בין ל"ג בעומר, "חג האור", לבין פטירת המקובל רבי שמעון בר יוחאי,
ומדוע יום פטירתו נחשב ליום שמחה וחג?
יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), מחבר ספר הזוהר, הוא היום שבו הסתיים השלב הראשון במסירת חכמת הקבלה לעולם.
בשפת הקבלה נקרא הדבר: "מסירה בכוח".
בימינו, אנו צריכים לממש בפועל את הקבלה ולהביא לגילוי האור בתוך נשמותינו.
היהדות מאמינה בכך שרשב"י הוא גילגולו של משה רבינו,
והשמחה נובעת מכך שמשה זכה להיקבר בארץ,
משום שהגימטריה של משה ול"ג בעומר שוות,
ומשה היה עצוב כשלא נכנס לא"י,
לכן, קיימת שמחה,
לפחות זו השמחה העממית,
וגם את זה חשוב לציין:)
(גם כי כנראה קיימת משמעות קבלית מאחורי זה שמשה זכה בסופו של דבר להיכנס לא"י)
חג שמח לכולם:)
יש כתבה מעניינת בנושא
ל"ג בעומר