קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחקר: אצל הארבה בחיים ישנן שתי פאזות שמחליפות זו את זו, בודדת ובצורה של להקה. באחת הפאזות החרקים חיים כבודדים, ובפאזה השנייה הם מתחברים ללהקות, מה גם שהמעבר בין הפאזות מתרחש בסך הכול תוך כמה שעות. חרקים של פאזות שונות נבדלים בצורתם החיצונית ובהתנהגותם.
הארבה מתאחד ללהקות לצורך חיפוש תנאים טובים יותר. בתוך הלהקה לחרקים נעלמת התוקפנות ההדדית. בהיותו בלהקה הארבה מסוגל לאכול למחיתו צמחים שהיו רעילים עבורו כשהיה בפאזה הבודדת. המעבר מפאזה לפאזה גורם לשינוי בסימני ההתנהגות של הארבה: החרקים מתחילים להסתכל על העולם בעיניים אחרות.
תגובתי: דוגמאות מסוג זה של הטבע הן מוחשיות, מפני שלפיהן רואים בבירור כיצד חיבור של יחידים לחברה כוללת משנה את הטבע של כל אחד, בכך שמקנה לכל אחד תכונות חדשות שאף פעם לא היו מתגלות בהיותו בודד. כלומר הפרט, כיחיד, 1, ואיחוד של היחידים לאחד שלם, 1, הם בעלי רמות התפתחות שונות והטבע שלהם גם כן שונה. האיחוד מקבל סדר ואופן יותר גבוהים, מה גם, שזה עד כדי כך שונה שהסביבה או המזון הקודמים שהיו רעילים עבורו, הופכים למועילים.
ידיעות קודמות בנושא:
המבנה החברתי של להקת הזאבים
בואו נהיה דומים לפטריות…
ערבות אצל האווזים
