עלינו למצוא את היציאה

למרות ששיטת האיחוד והחיבור בקבוצה והשגת המציאות העליונה דרכה קיימת כבר יותר מ-5,000 שנה, היא אף פעם לא תוארה ונכתבה בשום מקורות. לאנשים לא היה בכך שום צורך, מפני שאגו שלנו עדיין לא התפתח עד לכזאת מידה, כדי לדרוש את השינוי בתוכנו ובעולם. האגואיזם היה צריך לגלות בעצמו את חוסר היסוד שלו, לגלות את המבוי הסתום של המשך התפתחותו, כאשר כולנו יחד, באופן גלובלי, על פני כל כדור הארץ, נרגיש את חוסר היכולת בהמשך החיים האלה.

אף על פי שהרבה אנשים וחברות סבורים שיש לנו עוד לאן לשאוף ומה להשיג בהתפתחות שלנו, אבל אף אחד כבר לא חושב על כך ברצינות. התנועה בינתיים נמשכת אך מתוך אילוץ וכוח ההתמדה.

הממשלות, הכלכלנים, חסרי אונים לעשות דבר מה, אך ממשיכים לטעון שעוד מעט הכול יסתיים והכול יהיה בסדר. אבל בעיקרון, כולם יודעים שאין שום מוצא.

אנחנו צריכים למצוא את היציאה הזאת, לממש אותה, להפוך להיות דוגמה לכולם. ומאחר ובימינו נוצרה כזאת דרישה, אז מתגלה גם השיטה שבעבר הועברה רק ממורה לתלמיד וכך בשרשרת, לאנשים הבודדים בכל דור ממש עד לימינו. לכן המורה שלי, הרב"ש, הוא הראשון בהיסטוריה שתיאר אותה במאמריו על הקבוצה.

לפניו אף אחד מעולם לא כתב על העבודה הקבוצתית. במקורות העתיקים לפני 300-500 שנה ואפילו לפני אלף שנים אפשר למצוא ביטויים וקטעים בודדים, אך אלה הם פרושים קטנים ולא יותר מזה.

מי שתיאר לראשונה את העבודה השיטתית בקבוצה, כיצד להתחבר בינינו כדי ליצור את החוש להרגשת המצב העליון, הוא המורה שלי, הרב"ש. הכול התחיל מנייר האלומיניום המפורסם של קופסת הסיגריות, שעליו הוא כתב את המאמר הראשון שמתחיל במילים: "אנחנו נתאספנו כאן, לתת יסוד על בניין חברה, שהיא הדרך, איך לעלות במעלות האדם ולא להישאר בבחינת בהמה…". ובכך אנחנו עוסקים.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מטרת החברה
חוליה בשרשרת, שבלעדיה אי אפשר
על אהבת חברים