עיגולים שאינם מצטלבים

כנס חיבור, "המדרגה הבאה". שיעור מס' 1

מתוך כתביו של המגיד מקוז'ניץ, ספר "עבודת ישראל":

"חז"ל אמרו, "פזור נאה לרשעים וכנוס נאה לצדיקים", והוא על פי מ"ש האר"י ז"ל בעולמות העגולים, שאין עגול נוגע בחבירו, ושם היה השבירה עד שניתקן בעולם היושר. ופירוש הענין והמשל, שהשכל של העגולים פירוש, כמי שסובב את עצמו ומתעגל ונפרד מקונו ונדמה לו שברצון עצמו ינהיג את עצמו, וזה שמתנשא לומר "אני אמלוך" וזה היה השבירה. וכן הרשעים כל אחד מתנשא בלבו "אני אמלוך" ולכן הם בעולם הפירוד ואינם יכולים להתחבר כמו העיגולים, כמו שנראה בחוש, כי לא יכלו לשבת יחדיו, ולהם נאה הפזור."

אם אנשים אינם יכולים לשלוט באגו שלהם, עדיף להם להתרחק זה מזה. בכך הם נעשים מותאמים למערכת העליונה.

המערכת העליונה מורכבת מ"כלים דעיגולים" ו"כלים דיושר". רצון ישר, פירושו, שהאדם מסוגל להיות ישר ולחבר יחד "ישראל, אורייתא, קב"ה". הוא מסוגל לשלוט ברצון ליהנות שלו, ובמידה שהוא שולט בו, להשתמש בו לתועלתם של האחרים. הוא מתחיל להרגיש שאלה לא אנשים זרים לו, אלא הוא בעצמו.

מה שקודם חשבתי שזה אני, זה היה רק הגוף הבהמי שלי. והמהות האנושית שלי נמצאת מחוצה לי. כל האנושות כולה, זה למעשה, ה"אני" הרוחני שלי, הגוף הרוחני שלי. וזאת, על אף שעכשיו נראה לי שהם כולם נמצאים מחוצה לי, ואני רוצה להתרחק מהם או להשתמש בהם, להזיק להם.

יוצא כך, שאני משתמש בגוף הרוחני שלי לטובת הגשמיות, עד שאני מתחיל להבין שדווקא מחוצה לי נמצא הגוף האמיתי שלי – הנשמה שלי. אבל אם אני עדיין נמצא באגו שלי, אז ככל שאנחנו מתרחקים זה מזה, כך יותר טוב. ואם אנחנו מתחברים, נעשה רק יותר גרוע.

לכן, על מנת להאיץ את התפתחותה של האנושות בתוך הרצון ליהנות האגואיסטי שלי, פתאום מתחילה לפעול תכנית חדשה, כיוון חדש: פתאום אנחנו מחליטים להתחבר. התחברנו לשוק המשותף, והכול קרס, במיוחד כדי לזרז את "הכרת הרע". ולמעשה, רק פיזור הוא טוב לרשעים, כלומר, לאלה שמשתמשים באגו שלהם.

הרי, זה דומה ל"כלים דעיגולים" בעולמות הרוחניים. אם ל"כלי" עדיין אין "מסך", הוא עגול לחלוטין ואינו נוגע בשני. במידה ויש "מסך", אז כל "כלי" הופך להיות ליושר, והערוצים הישרים האלה מתחברים ביניהם, ומתחילים להשפיע בצורה הדדית זה לזה. לכן, החיבור טוב לצדיקים.

אם לכל הרצונות יש "מסכים" והם משתמשים בהם לתועלת הדדית, אז הם כולם מתחברים וניזונים מצינור משותף אחד המספק אור לכולם. יוצא כך, שהשימוש בחברה הוא לטובה רק כאשר אנחנו נמצאים תחת ה"מסך" ומקבלים הכול כ"כלי" אחד.

לכן, כל מיני תאגידים והתחברויות במסחר ובתרבות רק מקרבים את "הכרת הרע". הרי, רשעים מתחברים ביניהם רק כדי כמה שיותר מהר לגלות את הצורך לעבור לצורת חיים אחרת.

צריך להסתכל על העולם בדומה לעולם הרוחני: העולם הרוחני כולו מורכב מ"כלים דיושר", והעיגולים הקיימים נעשו על ידינו מאותם הרצונות שבהם אנחנו בינתיים לא יכולים להשתמש. לכן, אנחנו עושים עליהם "צמצום", בדומה ל"מלכות" של עולם אין סוף, שצמצמה את עצמה ונשארה עגולה, ולאחר מכן, לפי מידת היכולת שלה, יוצרת קו ישר.

אנחנו צריכים לקחת ממנה דוגמה. אמנם, קשה מאוד לבנות קו ישר. אחרי "צמצום א'" נוצר רק קו דק במרכז של עיגול ריק עצום, אבל אנחנו צריכים דווקא את הקו הישר הזה! הרי, דווקא הוא קובע את מידת הדבקות שלנו עם הבורא.

כשאנחנו מסיימים לבנות את הקו הזה, ומצרפים אליו את כל מה שביכולתנו, בחוץ נשאר רק "לב האבן", החלק שאנחנו לא יכולים לתקן. ואז נעשית פעולה מיוחדת: "רב פעלים מקבציאל", שמסיימת את כל התיקון.

צריך להסתכל על ההיסטוריה של המין האנושי לא כמו על החיים של הגופים הבהמיים, אלא כמו על התפתחות של חלקי הרצון שסובל יותר ויותר. כתוצאה מכך, הסבל הזה מצטבר עד למידה כזאת, שאנחנו פתאום מבינים שאנחנו חיים תחת הנהגתו של "מלאך המוות", האגו שלנו.

במידה שהעולם מתפתח, הוא הופך להיות יותר מחובר, יותר גלובלי. הרשעים מתחברים ומגלים את האגו, את חוסר האונים שלנו, ועוזרים לנו להגיע ל"הכרת הרע" מהר יותר. נקווה שהקבוצה שלנו תשמש דוגמה לאנושות ותעזור לה להבין מה צריך לעשות. מצד שני, כל אחד עדיין יצטרך בעצמו להכיר את הרע שבו בגלל המכות שהמשבר הנוכחי מביא.

כנס חיבור "המדרגה הבאה", שיעור מס' 1, 26.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
צינור החמצן להצלת העולם
הפשטות המסובכת של העיגול
מתחילים להתעורר