עולם נטול קשר

דעתו של פנקג' גמאוואט, חוקר ב-Global Connectedness Index: "הגלובליזציה והאינטגרציה הבינלאומית של העשורים האחרונים היא מיתוס! אנחנו חיים באותו עולם מפוצל כמו לפני מאה שנה, ומדדים מסוימים של הקשרים האינטגרליים נמוכים יותר מלפני מאה שנה! הרושם של העולם הגלובלי קשור לזרימת המסחר והמידע.

רמת האינטגרציה (שיחות הטלפון, המכתבים, תנועות ההון, זרם התיירות, המסחר) בין המדינות היא 10%-20% – מה שרחוק מאינטגרציה הדדית מלאה. בינתיים האינטגרציה הגלובלית מביאה לגדילה בלחץ ולירידת "רמת הקשר" הגלובלית".

התייחסותי: נכון! אבל רק מפני שמתגלה יותר ויותר הטבע סביבנו ובתוכנו, והקשר הפנימי והחיצוני בין כל האובייקטים, והאדם, כפי שמוכיח המחקר הנ"ל, הופך לאינדיבידואלי יותר ויותר, רחוק מהאחרים, מפני שהאגו שלו גדל. הרבה אנשים כבר לא מצליחים לחיות יחד בחדר אחד, בני זוג לא מצליחים לחיות בדירה אחת, הילדים לא מצליחים לחיות עם ההורים וכן הלאה.

כך שתמיד צריכים להדגיש על איזו גלובליזציה אנחנו מדברים. בינתיים אנחנו מדברים רק על כך שהעולם הפך לכזה אבל ממש לא אנחנו.

בזמן האחרון הקשר הפנימי בין בני האדם הולך ומתגלה יותר ויותר. אך הוא עומד בסתירה עם דחייתם הגוברת שמגיעה כתוצאה מהאגו האישי שגדל. בהתאם לכך, הביטוי של האגו הקבוצתי (של העם, של המשפחה) – הולך וקטן.

השוני הגובר בין ההבדלים הפנימיים וההבדלים החיצוניים שלנו הוא זה שמעורר את משבר החינוך, המשבר במשפחה, המשבר האישי, החברתי ולבסוף הפיננסי – כחוסר התאמה בין שתי מערכות:

– הקשר הפנימי של האנושות כשלם אחד, שהולך וגובר לפי תוכנית הטבע, שמוביל אותנו לעבר חברה שלמה, לעבר תלות מוחלטת של כולם בכולם, כמו בטבע החיצוני עצמו.

– הדחייה האגואיסטית שלנו זה מזה, שגוברת עוד ועוד.

מכאן מגיע גם פיתרון המשבר: להביא את כל האנושות, על ידי החינוך, להכרת הקשר המוחלט שלה והמוכנות שלה לקשר הזה. ברגע שבו נתחיל להתקרב זה לזה, אנחנו נגלה את השפעתו החיובית של הטבע עלינו, מפני שנתחיל לקיים את חוק ההשתוות של עצמנו לטבע.

ידיעות קודמות בנושא:
העתיד – מאחורי קשר הדדי טוב
חלקים נפרדים במערכת השלמה
התכווצות האנושות