עולם ללא גבולות

"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל: ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה: ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוקים כ"ג – כ"ד).

שאלה: מה הכוונה בחלוקה לשלוש, ארבע וחמש? מה זה הדירוג הזה בתוך האדם?

תשובתי: אדם שעוסק בתיקון עצמי מבדיל בתוכו חמש דרגות של אגו. בשלושת הדרגות הראשונות (ש', א', ב') הוא עדיין לא יכול להרגיש את הרצונות האגואיסטיים שלו, כמו ילד קטן, שגם לא מודע לעצמו. לאחר שהוא עובר את שלושת השלבים הללו, הוא משיג את הדרגה הרביעית, דרגה של קדושה.

בדרגה הרביעית, דרגת ה"בינה", הוא צריך לתת את כל ה"פירות" שהוא מגדל במדרגה הנוכחית. זה נקרא "להשפיע על מנת להשפיע". ובדרגה החמישית, הקבלה שלו תהיה מכוונת לעל מנת להשפיע ולכן במדרגה הזאת הוא יכול לצרוך את הפירות של היגיעה שלו.

בעולם הגשמי, כאשר מדובר על קיום מצווה של צריכת פירות, אז לוקחים בחשבון רק את מה שצומח בתחומה של ארץ ישראל, ולא מה שמחוץ לארץ. לכן מדורי דורות ישנם ויכוחים תמידיים היכן מסתיימים הגבולות האמיתיים של ישראל. כי לפי הגבולות התנ"כיים, לישראל שייכים כל החזקות של דוד המלך שהיו קיימות עוד לפני בית המקדש הראשון.

זה כלל את עבר הירדן, סוריה ולבנון, באופן כללי, שטח די נרחב. ולכן, כאשר אנחנו מביאים משם פירות של צומח, נוצרת הבעיה: מצד אחד, לא הישראלים מגדלים אותם, אבל מצד שני, לא ברור על שטחו של מי הם עוּבדוּ. יש כאן הרבה מאוד שאלות. אבל הן אינן נוגעות לנו, אנחנו עוסקים בתיקון רוחני ולא בתיקון פיזי.

נאמר: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל". בעבודה הרוחנית, כאשר אתה בא לרצון ומתחיל לעבד אותו, הוא הופך מדומם לצומח. אתה יכול להשתמש בו בעל מנת להשפיע רק לאחר שתעבור את ד' הבחינות הראשונות: ש', א', ב', ג', מבלי להשתמש בהן, כי בבחינה הרביעית של "בינה", הכול נמסר לבית המקדש. ורק בבחינה האחרונה אפשר להשתמש למען עצמך, מפני שעכשיו הקבלה שלך תהיה בעל מנת להשפיע.

שאלה: האם אתה סבור שהגבולות הגשמיים של ישראל צריכים להיות כאלה כמו בימי דוד המלך?

תשובתי: לפי התלמוד, פעם, הגבולות של ישראל השתרעו מצד אחד של הנילוס, כולל סיני, ומצד שני עד בבל.

אבל אני סבור, שאנחנו בכלל לא צריכים להתווכח על זה, מפני שהתיקון שעכשיו מתקרב אלינו בסדר מאולץ, בכל מקרה ישמיד את כל הגבולות ויטשטש אותם בין העמים, בין התרבויות, בין כל צורות החיים השונות. התיקון מאחד הכול, והערבוב של העמים יהווה בפני עצמו את אותה בבל, אבל מתוקנת.

שאלה: למה זה לא נוגע ישירות לישראל? למה ערבוב של העמים מתרחש בכל מקום, ואילו ישראל כביכול נשארת בצד?

תשובתי: מפני שישראל צריכה להיות המורה, המנהיג של התיקון הכולל, המדגים שלו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 09.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תוצאות של השורשים העליונים
ארץ ישראל על המפה ובנשמה
פירות עץ הדעת

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest