קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
רבי עקיבא אומר: "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". מדוע זה כלל גדול? יסוד המבדיל אותנו חד משמעית לשני חלקים: חי ומדבר? הרי אם אני אוהב את עצמי, אני שייך לחי, ואם אני אוהב את רעי, אני שייך למדבר, לאדם.
אם אני בהמה, אני מרגיש רק את החיים הגשמיים, במידה שאתחיל לאהוב אחרים, אחוש את הבורא, את העולם הרוחני. היכן אני מרגיש בכלל את הרוחניות? – בתוך אותו כוח האהבה, הנקרא הכלי הרוחני שלי. כעת הכלי שלי זה האהבה העצמית, הרצון לאהוב את עצמי, בו אני מרגיש את העולם הזה. במציאות הזאת אני מגלה מה טוב בשבילי ומה רע.
את העולם, על כל עושר גווניו, אני מגלה רק ביחסי אליו. כל הצבעים והצלילים מושפעים מהתועלת או מהנזק כלפי. דבר אחד אני שונא ואת השני אני רוצה, אחד מושך והשני דוחה. כל דבר נפתח בחושיי כיחסי לאהבה עצמית. לכן כל מה שאיננו קשור אליי, אני בכלל לא רואה ולא מגלה כקיים!
מולי נמצא עולם אין סוף, אך אינני מרגיש אותו! ביחס אליי הוא אינו קיים, אין לי ממנו טוב או רע.
אהבה עצמית מגדירה את הנפח של תפיסת המציאות שלי, ומכל עולם אין סוף אני מרגיש רק ספרה קטנטנה, העולם שלי. כשאתחיל לצאת מעצמי, ארגיש מה טוב לאחרים (זאת אומרת "ואהבת לרעך כמוך"), נקרא שאצא לעולם העליון, העולם הרוחני. אז אגלה עולם אחר לגמרי. לכן, כשאני פותח מה שחשוב לאחר יחסית אליי, זה העולם העליון, הרוחני.
התרגיל הזה נותן לנו אפשרות לצאת מעצמנו ולהרגיש את הבורא. דווקא את הבורא אני ארגיש בתוכך, כמו שאומרים: "בתוך עמי אנוכי יושבת".
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מתן תורה", 26.04.2010
רשומות קודמות בנושא:
מרווח עבור האור
פגישה עם הבורא על גשר האהבה
תענוג אינסופי לפניך!
מה עלינו לתקן? עלינו לתקן את הקליפה על ידי הקדושה. בעולם שלנו אין מה לתקן, הרצונות בעולם שלנו אינם מכוּוּנים לבורא. מה רוצה הקליפה? לנצל את הבורא, להשתמש בו על מנת למלא את עצמה. הקדוּשה משנה את הכוונה על מנת לקבל מהבורא, לכוונה על מנת להשפיע לבורא. זה כל ההבדל. עלינו לשנות את הכוונה על מנת לקבל מהבורא.
בעולם הזה, למטה מהמחסום, אין שום יחס לבורא. בעולם הזה הבורא נסתר. ואם הוא נסתר, אין לנו שום רצון אליו או צורך בו. מה כן יש בעולם הזה? בעולם הזה יש "אני" כנגד הקליפה וקבוצה כנגד הקדושה. אם אנו רוצים להשתמש בקבוצה על מנת לקבל זה נקרא "קליפה" ואם אנו רוצים להשתמש בה על מנת להשפיע זה נקרא "קדושה".
כלומר אם אנו משנים את עצמנו ומשתמשים בקבוצה בעל מנת להשפיע, אנו יוצאים מהגשמיות למעלה מהמחסום, לרוחניות. באמצעות הפעולה בכוונה על מנת להשפיע בקבוצה, אנו עולים. לכן כתוב "ואהבת לרעך כמוך, זהו כלל גדול בתורה". אלא שהפעולות בקבוצה אינן מכוּוָנת ישירות לבורא. הבורא כביכול נסתר מאחרי הקבוצה. כדברי הכתוב "בתוך עמי אנוכי יושבת".
http://www.kab.co.il/heb/content/view/clean/43467