עברית זה קוד רב שכבתי

עברית, זו שפה של העולמות הרוחניים, של הכוחות הרוחניים שמנהלים את העולם שלנו.

העברית, היא קוד רב שכבתי שמביע כוחות מסוימים והתאמה ביניהם, יכול להיות דימוי של אינטונציות בשפה, ויכול להיות קוד רגשי, רישום רגשי. פרט לזה, בעברית יש מרכיבים שמכונים טנת"א: טעמים, נקודות, תגין, אותיות, כל אחד מהמרכיבים הללו הוא כביכול דלת כניסה לעולם עצום.

כאשר אנחנו נכנסים לעולם הצלילים דרך ה"טעמים", אז הוא מתגלה בחמישה חלקים של מבואות הפֵה, בחמישה חלקים של הריאות: אלה אותיות של שיניים, חיך, גרון, שפתיים ואותיות לשוניות. את כל זה צריך לרשום ובעיקרון, אם אתה לא יודע מה זה "אדם"  וניתן לך תיאור מילולי נכון, אתה יכול לפיו לפסל את האדם מאטומים.

שאלה: נניח, כשמוזיקאי מביט על רישום תווים, הוא שר בפנים, המוזיקה מתנגנת בתוכו. מה נשמע באדם שמסתכל בצורה פנימית על אותיות ומילים בעברית?

תשובתי: באדם נשמעת התגלות וכנות א-לוהית. אם האדם יכול לשחזר בתוכו את מה שהוא רואה אפילו ברישום של טקסט, אבל דרך כל סימן הוא מתעמק וחודר פנימה, אז מתגלה לו בריאה חדשה, מה גם שבכל זווית ראייה זה מתגלה מחדש. הוא רואה שילוב של עולמות.

שאלה: למה אתה מכנה את השפה העברית שפה אוניברסלית, ולא שפה יהודית?

תשובתי: מפני שמדובר בה על כוחות שמשפיעים על העולם שלנו ומארגנים אותו. השילוב ההדדי ביניהם צריך להביע, לשחזר, להעביר באופן כלשהו. לשם כך קיים רישום רב שכבתי: קווים אופקיים ואנכיים, נקודות וחיבורים. זה דומה לאופן שבו מלמדים את הילדים. אבל למעשה, מבחינה פנימית כל זה הרבה יותר מורכב. למשל, מה מסמלת נקודה? זו התגלות של תכונת קבלה באורו העצום של הבורא, בתוך תכונת ההשפעה. קו אופקי משמאל לימין או מימין לשמאל מסמל את "אור החסדים". קו אנכי ממעלה למטה וממטה למעלה מסמל את "אור החכמה", כל אות מסמלת עולם מסוים.

מתוך שיעור וירטואלי, 6.01.2019