עבודה רוחנית עם רצון שנקרא "עבד"

"וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ–נָקֹם, יִנָּקֵם. כא אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, יַעֲמֹד–לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא." (שמות, פרשת משפטים פרק כ"א, פסוקים כ-כ"א).

אנחנו מבינים את מה שנאמר כאן במסגרת העולם שלנו מנקודת מבט אתית, מוסרית, דמוקרטית וכל דבר אפשרי אחר.

בעבודה הרוחנית "עבד" נקרא רצון, תכונה, שכבר נמצאת בשליטתי ועימה אני כבר יכול לעבוד בעל מנת להשפיע. אבל במקרה הזה רואים, שכאן אנחנו מתמודדים עם מצב שבו הרצון הזה מסיבות כלשהן לא ממש נשמע לבעליו. ואז מופיעה תכונת הדין, כלומר, חייבים להשתמש בכוח.

אם אני אשתמש בכוח, אם אשתלט עליה בעזרת הכוונה שלי, אז הכול בסדר. אבל אם אני משתמש במידת הדין במידה מרובה בלי מידת הרחמים, בלי לאזן ביניהן, אז עליי לברר מה קרה באמת, האם זה לא גרם ל"מוות". כי במקרה כזה זו התנהגות לא נכונה.

"מוות" אומר, שאני כבר לא יכול להשתמש יותר ברצון הזה. "עבד", "איש", "אישה", "ילדים", "חברים", כל אלה הם רצונות הנלווים לרצון המקורי שלי. לכן, "עבד" הוא רצון שעליו יש לי "מסך".

אם אני הצלחתי להשתמש ברצון הזה כדי לעשות פעולה כלשהי והוא לא התבטל, לא נעלם אחרי מכה ישירה, אז אחרי השימוש בו הוא נעלם כתוצאה מהתיקון שלי. כלומר, הוא לא נעלם בגלל שאני הרגתי אותו והוא לא בר שימוש יותר, אלא מפני שאני כבר השתמשתי בו, ולכן הוא מת, נעלם. אבל אם הוא נעלם ישירות משימוש מידת הדין, זה אומר שאני לא השתמשתי בו נכון.

במילים אחרות, אם אני אשתמש ברצון שלי בעזרת הלחץ ולכן הוא נעלם, זאת אומרת שאני הורג אותו. כלומר, הפעולות שלי לא נכונות מפני שהשתמשתי בכוח גדול מדי.

אבל, אם כתוצאה מהלחץ שלי הרצון הזה ממשיך להתממש לפחות בפעולה אחת ורק אחרי זה הוא נעלם, סימן שהכול היה נכון. לכן, חייבים לבחון את העבודה הפנימית שלנו עם הרצונות, באיזו רמה הם נמצאים וכיצד אני מממש אותם.

בסופו של דבר, כל הרצונות צריכים שוב לעלות בי ואני צריך להשתמש בהם במאה אחוז עם כוונה על מנת להשפיע. הם לא צריכים להיעלם, אלא להתגלות במלואם ולפעול בתוכי ב- 100%.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 29.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם, זוהי ההשתקפות שלי
אני לא עבד לרצון, אלא הרצון הוא העבד שלי
דרך העבדות אל החופש