קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בכל רגע נתון אדם יכול להרגיש רק דבר אחד. איך אנחנו יכולים להרגיש אכזבה ושׂמחה בו זמנית?
תשובתי: מושרשים בנו שני ניגודים: הרצון האגואיסטי שלנו והניצוץ האלטרואיסטי, הנקודה שבלב. ניצוץ, אם אנחנו מתחילים ללבות אותו בצורה נכונה, הוא מושך אותנו להשפעה, אל הבורא; והרצון מושך אותנו לכיוון "העולם הבהמי", הוא פשוט רוצה להתמלא. אם אני מעמיד אותם זה מול זה, אם אני מוכן שהרצון שלי יסבול למען העלייה של הנקודה שבלב, אז העבודה שלי כבר פועלת בשני כיוונים שונים.
ככל שהרצון שלי לתענוגים מצטמצם יותר, כך גבוה יותר עולה מעליו הנקודה שבלב, להשפעה. ועל כך שהיא עומדת כנגד, אני בונה את הכלי שלי. את כל הכוחות אני צריך לתת לנקודה שבלב, כדי לשתול אותה בקבוצה ולגדלה שם. ועם הרצון הגשמי, מה שיהיה יהיה. אני לא ממש שׂם לב אליו, בכך שמסתפק בדברים הכרחיים.
לכן, אנחנו בהחלט חייבים "לפצל" את עצמנו לשניים, כדי שבין שני החלקים האלו בסופו של דבר יופיע מסך. אז נעבור לפעולות רוחניות אמיתיות.
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 08.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
האם אני בכלל קיים או לא…?
