סובייקטיביות וקואורדינטות של העולם שלנו

שאלה: האם מקובל לא חושב על העתיד אלא רק על ההווה?

תשובתי: הכול תלוי במידת ההתאמה שלו לבורא. אם אני דבוק לחלוטין בבורא, אז עבורי מושג הזמן נעלם כגורם משפיע, אני לא משתנה אלא נמצא כל הזמן בדבקות עם הבורא.

שאלה: אדם רגיל כל הזמן חושב מה יהיה בעוד דקה, יום, שנה ובונה תכניות לעתיד, האם מקובל חושב על אותם דברים?

תשובתי: אדם רגיל צריך "להירפא" ואז יבין שהקואורדינאטות של זמן, מקום ותנועה הן סובייקטיביות וזקוקות שיכירו בהן כסובייקטיביות ואז  יגיע לתיקון.

הערה: אנחנו רואים שתהליכים בחיים שלנו בכל זאת קשורים למושג הזמן, למשל הילד בן שנה, ועד שלא יחלפו ארבע שנים, הוא לא יהיה בן חמש.

תגובתי: וודאי שהזמן קיים וזורם בקואורדינאטות שלנו ללא קשר אלינו, אבל הוא קיים כל עוד אתה קיים בגוף הגשמי שלך ובאותן הקואורדינטות שיש בהן סדר של שינוי, אתמול, היום, מחר וכד'. אי אפשר לחזור אל העבר ולקרב את העתיד מפני שאנחנו קיימים עדיין במסגרות של העולם הזה. ברגע שנתעלה מעל העולם הזה, נתחיל להיות ביחסי גומלין אחרים עם הזמן, התנועה והמקום.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 19.3.2017