שאיפה ונשיפה

laitman_2010-02-02_2076-70.jpg

שאלה: תוכל בבקשה לספר כיצד אתה קובע ומסדר מגע פנימי עם בני אדם?

תשובתי: אני משתדל לחפשׂ ולהתעמק באותו המקום שבו מתגלה הרוחניות, ולהיכנס כל פעם מחדש לשָם מתוך העולם החיצוני שלנו.

דרך הקבוצה החיצונית אני כביכול נכנס פנימה, לאיפה שנעלמים כל הפרצופים והאופי הגשמיים ונשארות רק הנקודות שבלב, מתעמק לתוך הקשר ביניהן, בחיבור שלהן במקום אחד, ודרכו חודר יותר ויותר עמוק לתוך התכונות הרוחניות. יש להתחיל את העבודה הזאת כל פעם מחדש, והמקום הזה כל פעם מתרחב יותר ויותר ורוכש יותר מרכיבים בכך שמזין ברוח החיים.

עד שבמקום הזה יתחילו להתגלות צורות קשר מורגשות, פרצוף רוחני, עם כניסת האור ויציאתו, "טנת"א" מלאה (טעמים-נקודות-תגין-אותיות, טעם של המילוי, יציאת אור הדרגתית, המשאירה זיכרונות, "אותיות", כלים להמשך העבודה), כשאתה נכנס פנימה וכך מרגיש את החיבור הזה.

והמקום הזה של החיבור הפנימי מתרחב בהדרגה על הבריאה בכזאת צורה, שאתה מרגיש שבכל מקום מסביב רק הוא בלבד. וכל העולם הגשמי, שעד עתה תפס את כל המציאות שלך בכך שהשאיר באמצע רק נקודה אחת קטנה עבור הרוחניות, מצטמק ומתכווץ. והנקודה הרוחנית הזאת מתרחבת יותר ויותר ותופסת את כל המרחב!

ואז העולם הגשמי נעלם מראש התור, כאילו שדרגות דומם, צומח וחי אינן העיקר עבור האדם. כי הרי אתה מתחיל להרגיש שבני האדם ששָם מנוהלים לגמרי מלמעלה ואין להם שום בחירה חופשית או אישיות עצמאית. ולכן העולם הזה נעלם מתפיסתך. נשאר רק אותו המקום שבוו ייושמו כל היחסים הרוחניים האלה. אתה מבדיל שָם את העליון ואת התחתון, את כל הפרצופים וכיצד הם עובדים ביניהם, בכך שמתחיל להבין זאת טוב יותר. והכול תלוי בכמה האדם משקיע מאמצים כדי לגלות את זה.

כל פעם צריך לחזור לזה מחדש, כי הרי כל הזמן זורקים אותנו מהרוחניות, דוחפים למטה עד לעולם הזה, ואנחנו חוזרים לתמונה החיצונית, ופתאום שוב רואים את אותם הפרצופים ואת כל העולם הזה שמסתיר מאיתנו את התמונה הפנימית. ושוב האדם מתחיל להשקיע מאמצים ולהשתדל לחדור פנימה, כדי שהעולם הפנימי יתרחב ויתפשט על פני כל העולם הזה. כך הרוחניות כל הזמן פעם מתכווצת וחוזרת לנקודה, ושוב פעם מתרחבת, כאילו נושמת.

מתוך שיעור על אגרת י"ג של בעל הסולם, 10.12.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest