קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמרו של רב"ש: "סתירת זקנים בניין, בניין נערים סתירה". "זקנים", אלו שרגילים בעבודת ה', "נערים, אלו שבתחילת עבודתם. סתירה נקראת ירידה או נפילה, שקודם הייתה להם איזו עלייה בעבודה, שנחשב זה לבנין, כלומר שהם החשיבו את העליות, אבל סתירה, בזמן שהרגישו איזו נפילה, שזה בא מהסתרת ה', כלומר שה' מסתיר עצמו מהם, וזה נקרא סתירה. סתירת זקנים, שאומרים שה' שלח להם את ההסתרה, נמצא שהם כבר נמצאים בבנין, היות שמאמינים שה' מטפל בהם, ומזה הם מקבלים חיות…"
"זקנים", הם אלה שנמצאים כבר בהרגל של העבודה הרוחנית, ולכן הם יודעים איך לפרש כל מצב ומצב, איך לגשת אליו ולהפוכו למועיל. לכן, אפילו "הסתירה" שלהם היא בנין. כי הם לא שוכחים ונשארים בכוונה שהכול מגיע מהבורא, אפילו הירידה. ולכן דווקא מהירידות, בזה ששומרים על הנאמנות, כלומר באמונה, בכוונה על מנת להשפיע אפילו בירידות, אז יוצא, שבזה הם בונים את העליות. הירידה עצמה הופכת לעלייה.
העלייה לא מגיעה לאחר הירידה, אלא אותה הירידה עצמה, אם האדם משייך אותה לבורא, למטרת הבריאה, מבין שמרגיש אותה ברצונות לקבל ומוסיף לשם את הכוונה הנכונה, אז הירידה עצמה הופכת לעלייה.
מתוך הירידה שמורגשת ברצון האגואיסטי, מתוך הגילוי של הכלי המקולקל, האדם מייד עושה עלייה. ואז הוא לא ינוע בגל של עליות וירידות. הוא תמיד ישמח לירידות, מפני שלא אחריהן, אלא ישר בהן עצמן הוא יתדבק בבורא. לכן, סתירה שמגיעה לזקנים הולכת לבנין שלהם, כי הם בונים ממנה דבקות בעלת עוצמה עוד יותר גדולה עם הבורא.
ו"הנערים", הם אלה שאין להם עדיין כוח, תמיכה מספקת מהסביבה, שהייתה יכולה לתת להם יציבות, שמאפשרת להפוך את הירידה לעלייה, לדבקות. ולכן אפילו בעליות שלהם הם מתחילים להשתמש בהן בצורה אגואיסטית וליהנות מהרגשה טובה, בכך ששוכחים את הכוונה. ואז העלייה הזאת הופכת לירידה, הבניין הופך לחורבן. המצב נקבע על ידי הכוונה של האדם.
ידיעות קודמות בנושא:
לעשות כל רגע לגדול מקודמו
לדמות ירידות לעליות
ועכשיו בעצמך!
