דף הבית / קבלה לעם / שיעור הקבלה היומי / נסיגה זמנית לצורך קפיצה חדשה קדימה

נסיגה זמנית לצורך קפיצה חדשה קדימה

שאלה: לפעמים, על ידי גילוי של האגו בתוכי, אני מרגיש שאני לא יכול להיפטר ממנו, לא יכול להשיג את המטרה

תשובתי: נכון. אבל זו כבר מדרגה הבאה. למשל, הבאתי אתמול לחבר מתנה, והיה לי נדמה, שאני אוהב אותו בכל לב ונפש ואני כל כך מסור.. והיום אני מגלה מה שלא הבנתי אתמול: מסתבר, שאני עשיתי את זה מתוך חשבון לתועלת עצמי. אתמול עדיין לא יכולתי לראות את המחשבה שלי עד הסוף, לא יכולתי להבחין ברצון שלי, הייתה מגולה לי רק האהבה כלפי החבר. והיום מתברר, שבאהבה הזאת היה לי אינטרס אישי.

באופן כזה, מה שהיה ניסתר ממני אתמול, היום התגלה. אז מה עליי לעשות עכשיו?

קודם כל אני לא מצטער על מה שהיה אתמול. את המעשה עצמו אני עשיתי במידת הכוחות שלי, ודווקא בזכות המעשה הזה אני גיליתי היום את המדרגה הבאה, רצון יותר עבה, יותר עמוק עם כוונה על מנת לקבל לעצמי. נו אז מה, אז עכשיו אני ניגש לתיקון.

כך זה קורה כל פעם, ולכן נאמר: "מה שפסולת לעליון, זה אוכל לתחתון". עכשיו אני משתדל ומתאמץ להתאים את עצמי לעליון, והוא מראה לי דוגמה: "תראה, זה אני. אתה יכול להפוך להיות דומה לי, כלומר לא להשתמש בכלים דקבלה, לעשות עליהם "צמצום" ולהידבק בי, להתנהג בכל הכוח כמוני".

זה נקרא, שאני מצמצם את האח"פ שלי, ועם הגלגלתא ועיניים שלי נדבק לאח"פ שלו וכך אני עולה. קודם כל, אני חייב לבודד בתוכי את הגלגלתא ועיניים (גו"ע) מהאח"פ. אני מבטל אותו, עושה עליו "צמצום א'" (צ"א) ומשתמש רק בכלים דהשפעה, כלפי אח"פ דעליון.

אם אנחנו משתווים בינינו, אז הגלגלתא ועיניים שלי והאח"פ שלו נעשים לעשר ספירות. בזה אני נדבק לעליון, "נכנס" לתוכו ונקרא עכשיו "עוּבר", והאח"פ דעליון הופך להיות עבורי לרחם. כך אני כל הזמן עולה אליו, בזה שכל פעם מבטל את עצמי יותר ויותר.

שאלה: אבל דווקא ברגע זה אני בדרך כלל רוצה לברוח מהקבוצה. איך להישאר בתוכה? איך להמשיך בעבודה למרות הכול?

תשובתי: אני יכול לומר רק דבר אחד: הדחף שלך לברוח מהקבוצה מעיד על כך, שהבורא, האור, מגלה לך עוד כמה רצונות נוספים חדשים, שבעזרתם אתה דווקא יכול להיכנס לתוך העליון. ולהיפך, ללא ההפרעות הללו לא היית יכול לחדור לתוכו. לכן, עכשיו אתה מפתח אליו את היחס הנכון.

והבריחה גם היא הכרחית, אחרת אתה לא תרגיש את תוספת הרצון. אתה חייב להרגיש תוספת רצון, להצטער על זה, שוב לבוא לקבוצה ולגשת לעבודה, כדי לקבל את האור שמתקן את הרצון. ואז, כאשר אתה מתקן את הרצון הנוסף, אתה שוב נכלל בעליון. כזה סיבוב אתה צריך לשרטט.

נניח, שנדבקת בעליון, אבל עדיין לא נכנסת פנימה לתוך העליון. ועכשיו מתגלה לך איזו הפרעה: (בום!), ומהמכה שקיבלת בראש אתה שוכח הכול. זה נעשה דווקא כדי שאתה תעשה את כל הסיבוב, תתחבר שוב לקבוצה, תחזור לנקודה ההתחלתית ותמשיך בדרך.

נסיגה זמנית למען קפיצה חדשה קדימה

על ידי זה אתה "מעכל" את הרצון שהתעורר, שזורק אותך לכל מיני כיוונים. פתאום אתה לא מגיע לשיעורים או משתמש בזמן הפנוי שלא לפי ייעודו (במקום הפצה אתה הולך לקולנוע)… אתה צריך להרגיש (+) רצון כבד, שאותו קיבלת, להצטער עליו (-) ולפנות לקבוצה. ואחר כך, כאשר הקבוצה תשפיע עליך בעזרת המאור המחזיר למוטב (או"מ), אתה שוב מחליט להידבק לעליון בכל מחיר.

בסופו של דבר אתה חוזר, בכך שרכשת כוח גדול יותר שמאפשר לך להתגבר על ההפרעה, להיכנס לעליון, בדומה לעוּבר, להיאחז בו, להידבק ל"דופן הרחם".

לכן, לאחר כל ההסברים התיאורטיים, רק קבוצה חזקה ומלוכדת יכולה לעזור לך. רק בתוכה אתה יכול להתקדם. ובהתאם לזה, מי שחי רחוק מהחברים, צריך לדאוג לזה עוד יותר.

זה לא טוב אם אדם צריך ליצור קשר עם החברים דרך מרחקים גדולים, ועוד יותר גרוע אם הוא לא יכול לשמוע שיעור בשידור חי ועוד יותר גרוע אם הוא נמצא מחוץ לקבוצה. צריך כל הזמן לדאוג לכך, שההפרעות בקשר שלנו יביאו תועלת ולא נזק.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 23.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תסמונת הפופקורן
משאבה ששואבת את הרצון
מתי תסתיים תקופת הילדות?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest