משחק חדש

שאלה: אתה אומר שאנחנו צריכים לתאר את עצמנו במצב המתוקן. מאיפה הביטחון שאני מתאר אותו בצורה הנכונה?

תשובתי: אי אפשר לתאר לעצמנו את המצב הנכון! את התיאור הזה ייצור בהדרגה האור. רק האור!

הניסיונות שלנו, הם כמו המאמצים של הילד, שבעקשנות עושה משהו, ולא מסתדר לו, אך הוא בכל זאת ממשיך. אתה ראית באיזו עקשנות הילד משחק או מנסה לעשות משהו. בסופו של דבר מופיעות אצלו מחשבות, רגשות, הרגלים, והוא הופך לאדם בוגר, מבין ובעל ניסיון. רק באופן כזה!

איננו מגלים כאן שום דבר חדש. אנחנו משתמשים באותו האור, שגם קודם, בילדות, כשניסינו להפוך למבוגרים. אנחנו משתמשים באותם העקרונות שנמצאים בטבע. אין שום דבר אחר! זה אותו החוק האחד!

אתה עושה ניסיונות, בונה קוביות, אך הן מתפרקות. מנסה להרכיב פאזל והוא לא יוצא לך. קופץ, רץ, עושה משהו, כמו קוף קטן. אבל המאמצים האלה שלך מזמינים את האור העליון, את אותו הכוח הנסתר של הטבע שמפתח אותך.

הוא פיתח אותנו בדרגה הבהמית שלנו, ואנחנו הפכנו לאנשים מבוגרים. וכך גם עכשיו אנחנו באופן הכרתי משחקים במדרגה הבאה, כדי שגם תפתח אותנו עד לדרגה שלה.

במה שאתה משחק, זה מה שייצא ממך! רק כך!

היום אנחנו משחקים במשחק "להיות דומים לבורא". ואנחנו נצליח בכך, אם נמשיך לשחק! משחק, זה מה שמגדל את האנשים. אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו כבר שם! לתאר את עצמנו מבוגרים, זה הדבר הכי חשוב: "מה זה אומר להיות במדרגה הבאה?", כי אנחנו הרי רוצים את זה. אז תממש את הרצון הזה שלך! תדמיין מה זה אומר. תשחק בזה! רק שאתה כבר משחק על בסיס הידע שלך.

אתה קורא הרבה מאמרים, שומע שיעורים – מה מסמלת "המדרגה העליונה", "תכונת ההשפעה", "אור החסדים", "מעל לאגו", "מסך", "פרצופים", "אור חכמה" וכולי. מה כל זה אומר? איך מתממשים המעברים? תנסה כל הזמן לתאר לעצמך שאתה כבר נמצא בזה, ואתה תהיה בזה! זה העיקרון שלפיו פועל כל הטבע. אין כאן שום דבר חדש בהשוואה לגדילתו של ילד.

מתוך הסדנה הראשונה בכנס בליטא, 23.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
באיזה משחק לשחק?
חוסר דמיון או חוסר איחוד?
ההשתוקקות לכוח העלייה