דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / משום מה לא מתחשק כלום

משום מה לא מתחשק כלום

בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", סעיף ח': "כי הדבר הזה דומה, לעשיר אחד שקרא לאדם מן השוק ומאכילהו ומשקהו ומעניק לו מכסף וזהב וכל חמדה יום יום, ובכל יום מרובים מתנותיו על הקודם לו וכן מוסיף והולך, לבסוף שאלהו העשיר אמור לי האם כבר נתמלאו כל משאלותיך? וענהו, עדיין לא נתמלאו כל מבוקשי, כי מה טוב ומה נעים היה לי אילו כל הרכוש והחמודות הללו הגיעוני על ידי עסקי עצמי כמו שהגיעו אליך, ולא להיות מקבל מתנת ידך בחסד. ויאמר לו העשיר, א"כ לא נברא עוד איש שיוכל למלאות משאלותיך."

בלתי אפשרי להתנער מהרגשת הבושה על ידי פעולות חיצוניות כלשהן. האפשרות היחידה היא לקבל על מנת להשפיע.

שאלה: האם מצב של "חפץ חסד" לא מנטרל את הבושה? הרי ממה יש לי להתבייש אם אני רוצה רק להשפיע?

תשובתי: נניח, שהבאת לי מתנה, ואני אומר:

– "אתה יודע, אני בכלל לא צריך אותה. אני לא אוהב את זה. ובכלל, למה הבאת לי אותה, אם אני לא זקוק לכלום? תעזוב אותי מהמתנות שלך".

– "אבל אני כל כך השתדלתי, חיפשתי הרבה זמן, כל כך רציתי לעשות לך משהו נעים ולהביע את אהבתי…"

– "אבל אני לא צריך כלום. לא היה צורך להגיע".

או שאני דוחה את האדם על הסף, שונא אותו, או שאין בינינו שום קשר, ומצידי אין שום דחף לתיקון. כלומר, זה בכלל לא מצב של "חפץ חסד".

למעשה, מדובר על הרצון שלי, ולא על סימני אהבה שמראים לי האנשים מסביבי. כשאני נמצא במצב של "חפץ חסד", כלומר, רוצה רק להשפיע, אני מוכן לקבל מכם את כל העולם. תביאו לי אותו, יש לי את הכלים המתאימים. אני אקבל את הכול בשמחה ובאהבה עם תענוג אין סופי, ויחד עם זאת, אשאר "חפץ חסד".

מדובר כאן דווקא על הכלים שלי, ולא בגילוי הקשר שלי עם האחרים. אני לא צריך את המתנה שלך לעצמי, או שאני מאוד רוצה אותה, אבל מתעלה ומקבל אותה לא בגלל שאני רוצה אותה. אני עולה לדרגת "חפץ חסד" ויותר למעלה, ומקבל אותה בכלים דהשפעה כדי להשפיע לך תענוג בחזרה.

אנחנו נמצאים תמיד בתוך הרצון לקבל, אנחנו נהנים או סובלים. לכן, מצב של "חפץ חסד" זה לא קיר חסר נשמה שדוחה כל קבלה. זאת דרגת תיקון של הרצונות לקבל שלי, ובכלל, היא לא אוסרת עליי לקבל את מה שאני רוצה.

שאלה: אבל אני משקיע את כולי ומקדיש את עצמי למטרת הבריאה…

תשובתי: כן, במצב הזה אינך צריך שום דבר, ואתה בכל זאת מקבל מתנה, ממשיך לרצות רק חסדים. המצב נשאר, ובנוסף לכך אתה עובד עם הרצונות הנוספים, מוסיף כל הזמן צורות חדשות.

זאת העבודה הרוחנית, היא רבגונית ורב שכבתית…

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "מתן תורה", 24.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
"חפץ חסד"
על התועלת של הבושה הרוחנית
פטנט להנאה אין סופית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest