מקובלים על תורה ומצוות – חלק כ'

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

התורה מפתחת באדם את חוש הכרת הרע

"כיוון שלמד תורה הרבה (על מנת למשוך לעצמו את המאור המתקן), זכה על ידי זה לראות את האמת, איזה מרחק יש בינו לבין השם ית'. זאת אומרת שיעור התקרבותו ושיעור התרחקותו. וזה שאומר, שדעתו גסה עליו, דהיינו שראה את הצורה השלמה של הבעל גאה, שהוא הרצון לקבל שלו. ואז נזדמן לו לראות את האמת, שהוא בעצמו אדם מכוער ביותר. ואיך ראה את האמת? על ידי זה שלמד תורה הרבה.

אם כן, איך יהיה לו אפשרות להתדבק בו ית', כיון שהוא אדם כל כך מכוער (אגואיסטי)? לכן שאל, אם כל בני אדם מכוערין כמותו (אגואיסטים כמוהו), או שרק הוא מכוער, אבל שאר בני העולם אינם מכוערין? ומה היה התשובה (שהוא הרגיש)?- "איני יודע". פירוש הדבר, שהם לא מרגישים, לכן לא יודעים. ומדוע לא מרגישים? הטעם הוא פשוט, מפני שלא זכו לראות את האמת, מפני שחסר להם תורה (לא משכו לעצמם את המאור המתקן), שהתורה יגלה להם האמת.

ועל זה השיב לו (שמע את תשובתו של – מ.ל.) אליהו: לך לאומן שעשאני. כיון שראה, שבא למצב, שאין הוא יכול לעלות מהמצב שבו נמצא, נתגלה אליהו ואמר לו: לך לאומן שעשאני. פירוש, כיון שהבורא ית' ברא אותך כל כך מכוער, בטח שידע, שעם הכלים האלו יכולים לבוא לשלמות המטרה".

בעל הסולם, שמעתי, נ"ו, תורה נקרא יורה

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"ט
מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"ח
מקובלים על תורה ומצוות – חלק י"ז