קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חברים יקרים! אני מתחיל לפרסם ציטוטים נבחרים של גדולי המקובלים בנושאים שונים. אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לנושאים מהציטוטים האלה, אני מבטיח לענות עליהן. (ההערות בסוגריים הן שלי – מ.ל.)
הבורא הוא הטוב המוחלט
"ומתוך שהבורא ית', מובן לנו שהוא שלם מעצמו, ואינו נצרך למי שהוא שיעזור לו להשלמתו, להיותו קדמון לכל דבר, א"כ ברור הוא, שאין לו שום רצון לקבל. וכיון שאין לו שום בחינה של רצון לקבל, ממילא אין לו שום בסיס להרע למי שהוא. וזהו פשוט בתכלית הפשטות.
ולא עוד, אלא שמקובל ומתיישב על לבנו בתכלית הפשטות, במושכל ראשון, שיש לו רצון להשפיע טוב אל זולתו, דהיינו לנבראיו. שזה מוכח לנו מכל הבריאה הגדולה שברא וערך לעינינו. כי בהכרח, שיש כאן בעולמנו בריות שמרגישות או הרגשה טובה או הרגשה רעה. ואיזו הרגשה שהן מרגישות, בהכרח הוא, שנגרמת להם מהבורא ית'. ואחר שידוע בבירור גמור, שאין בחוק הבורא ית' להרע, כמו שנתבאר, א"כ בהכרח שכל הבריות מקבלים הימנו ית' טובות בלבד. הרי שברא את הבריות רק כדי להיטיב להם.
נמצאנו למדים, שיש לו ית' רצון להשפיע טוב בלבד. ובשום אופן שבעולם לא יצוייר בחוקו גרם של היזק וצער, שיהיה נמשך הימנו ית'. ועל כן גדרנו אותו ית' בשם "הטוב המוחלט" (או טוב ומיטיב – מ.ל.)".
גדרנו את שמו כהטוב והמיטיב, אז מאין ההרגשה הרעה (שבהכרח באה מהבורא)?
אם אין לו שום חיסרון איך אני יכולה לגרום לו תענוג? מדוע חלק מהבריות מרגישות טוב ואיזה חלק מהבריאה הוא שמרגיש טוב? ולמה חלק מרגיש רע מה הוא אשם שהוא רוצה שהכלי שלו יהיה תואם לטוב שהבורא רוצה להשפיע לו אך מרגיש שנעשה לו יותר רע?
הבורא רוצה לממלא אותי באור ואני לא מסוגלת להכיל את התענוג הזה, אז אני צריכה להתחבר לנשמות האחרות וכך גם יהיה נחת רוח לבורא וגם יהיה כלי לקבלת האור?