דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מצפן בדרך הרוחנית

מצפן בדרך הרוחנית

ספר הזוהר, פרשת "נשוא", סעיף 93:

"ובזמן שאילן טו"ר שולט, שהוא חולין דטהרה וחולין דטומאה, אלו החכמים הדומים לשבתות וליו"ט, אין להם אלא מה שנותנים להם אלו אנשי חולין. כמו יום השבת, שאין לו אלא מה שמתקנים לו בימי חול."

האדם בעצמו, ביסודו, הוא נקודה. את כל הגוף, הרצון שלו, הוא מקבל מהחברה בעזרת המאור המחזיר למוטב. והבורא, שמתגלה בתוך ה"גוף" הזה, הוא שממלא אותו.

לכן המקובלים כותבים לנו, על איך האדם דרך הרצונות, הכלים, שאותם הוא מקבל מהסביבה, מגלה כל פעם את הבורא באותם הרצונות שאנחנו מקבלים מהסביבה.

הבורא מתגלה בתוך הכלים, בתוך הסביבה, באותו המקום. והזוהר מספר על מדרגות הגילוי הזה, גם מצד הרע וגם מצד הטוב, בצורות הפוכות, כי אי אפשר לטעום משהו ולהרגיש בו טעם, אם זה לא יהיה מלוח, מתוק וכולי.

לכן הזוהר מעביר אותנו דרך כל מיני התרשמויות. אבל חוץ מהבורא אנחנו לא משיגים ולא מגלים שום דבר. מושג החברה והאבחנות הבדידות נעלמות, וכל זה יותר ויותר מתחבר ל" אין עוד מלבדו", לאחד שלם. בסופו של דבר אנחנו מגלים רצון, כלי אחד ובתוכו את הבורא. ושום דבר חוץ מזה.

לכן, אם האדם משתוקק לגדלות הבורא, רק שזה יהיה לנגד עיניו, אז זה מכוון אותו בצורה נכונה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מנקודה ועד הבורא 
גלאי לגילוי הבורא
האדם הוא נוסחת הקשר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest