מערכת קבלה ומערכת כוונה

אנשים שיש בהם ניצוץ, חלקיק מהטבע העליון, לא מתקנים את עצמם כמו כל שאר שבעה מיליארד האנשים. כי על ידי הניצוץ הזה אנחנו יכולים להתקשר למקור האור, למקור של השפעה, לכוח ההשפעה.

זאת אומרת, שאנחנו כוללים בתוכנו שתי מערכות: מערכת קבלה ומערכת כוונה, כלומר השפעה. יש בנו רצון שמכוון לעצמנו, וחוץ מזה יש לנו נקודה בתוך הרצון, ניצוץ, שאותו אפשר לפתח למערכת נפרדת.

אם אנחנו נפתח את הניצוץ הזה למערכת השפעה, כלומר נרכוש כוונה לפעול לטובת הזולת, אז המעשים שלנו יהיו לא חשובים. הם תמיד יהיו תחת שליטת הכוונה על מנת להשפיע.

יוצא, שאותה הכוונה על מנת להשפיע תקבע את כל המעשים וההתנהגות שלי. זה לא חשוב אם אני מקבל מהזולת או נותן לזולת פיזית בעולם שלנו. הכוונה שלי תמיד תקבע, שכל המעשים שלי מכוונים לטובת הזולת, וזה תמיד חשוב יותר מהטובה העצמית שלי.

חלק מהנשמה הכללית שעובד לפי תוכנה כזאת, שייך ל"ראש" של ה"פרצוף" הרוחני. על ידי האור אנחנו נוכל ליצור מחשבות, פעולות, כוונות, תוכניות באמת לטובת הזולת ואני אשמש אותו למעלה מהתועלת העצמית. את כל הרגש והשׂכל, הכוח וההבנה, אני מעמיד לטובת הזולת. אני נדבק לזולת ועושה הכול לטובתו.

שינויים כאלה אפשריים רק על ידי המאור המחזיר למוטב. לשבעה מיליארד של כל האנושות האור רק מגלה עד כמה הם קשורים זה לזה, ואז הם מפסיקים לעשות רע זה לזה והופכים להיות לגוף אחד, שהוא עדיין אגואיסטי. כולם פועלים לטובת עצמם כמשפחה אחת.

ואילו אנחנו צריכים לעשות בינינו קשר אחר, שהכוונה שלנו תהיה כולה לטובת הזולת, "ואהבת לרעך כמוך". אני לא סתם לא מזיק לאחר, בזה שיודע שעל ידי זה אני גורם נזק לעצמי. אני בכלל לא מסתכל על זה האם זה יחזור באופן כלשהו אליי, אלא חושב ועושה רק לטובת האדם האחר, מבלי לבדוק באיזה אופן זה ישפיע עליי: בטוב או ברע. זה נקרא לעבוד מעל לאגו שלי, שזה עבודה באמונה, כלומר בהשפעה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 13.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כלי של כוונה
לכוונה הנכונה דרוש ה"ראש" הנכון
לחיות בכוונות ולא ברצונות