מעל התהום השחור

איך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את המצב העליון ביותר, שבו הבורא מגלה לך שהוא אוהב את כל השונאים שלך ושונא את כל האוהבים שלך, כולל אותך עצמך? נדמה לך שהוא בכלל לא מביא טוב, שאין דבר יותר גרוע ממנו. לפניך ניצבים פרעה, בלעם, בלק, עמלק והיטלר בלבוש אחד, ואתה יודע כיצד להתגבר על זה. כי גם זה מגיע אליך מהבורא, גם אם לא בצורה ישירה.

ככל שאנחנו מתקדמים לקראת האהבה, כך המכשולים שבדרך נעשים קשים יותר. אתה מתגבר עליהם, ו"מלאך המוות" הופך בעיניך ל"מלאך קדוש".

שאלה: אני לא מבין את המצב הזה. הרי הבורא בכל זאת נתפס כטוב ומיטיב. האם יחד עם זה אני רואה את הייסורים של האחרים ואת הייסורים של עצמי בעבר?

תשובתי: אתה רואה את כל הייסורים שרק קיימים במציאות. זוהי תמונה נוראית: ייסורים מפלצתיים, אף גרם של תענוג, אף יום מנוחה, רק כאב וסבל בכל אלפי שנות האור שמסביבך. הייסורים נמצאים בכל מקום שהם רק יכולים להיות. ישנה ריקנות מלאה ברצון לקבל. לא פה ושם, לא מעת לעת, אלא רק ייסורים בכל מאת האחוזים.

המצב הזה נקרא "הארת השכינה", ומעליה אתה מגלה את הטוב והמיטיב. אחרת, איך אפשר לגלות אותו? אם הבורא סתם מביא לך טוב, אז אתה מגלה אותו בכלים האגואיסטיים. אבל אם אתה מגלה אותו לכל עומקו של התהום השחור שעומד מולך, אז הוא מתגלה בכלים דהשפעה שלך, שמכוונים להשפעה.

יתר על כן, אתה תראה שהוא טוב רק כלפי אלה שרעים כמוהו, ורע כלפי אלה שטובים, בניגוד אליו. כך זה ייראה בעיניך.

העבודה שלנו היא רק בלעלות מעל לכלי הקבלה. אם אתה רואה שפעולתו של הבורא אינה תואמת להשפעה, זה מתגלה לך בכוונה כמכשול בדרך, שמעליו אתה צריך להתעלות.

שאלה: ומה מתגלה לי לאחר העלייה הזאת?

תשובתי: הרצון לקבל, הכלי הכללי של מלכות דאין-סוף, בצורה ריקה לגמרי: חושך, אפלה, דאגה, פחד, ייסורי איוב. ואתה ממלא את זה באור החסדים והאהבה.

שאלה: כלומר, לאחר שתיקנתי את עצמי, אני מרגיש טוב, לא משנה כמה חושך יתגלה לי. ועכשיו אני מסתכל על העבר, ומה אני רואה? האם סבלתי או לא?

תשובתי: זאת כבר המדרגה הבאה, שאותה עליך לקבוע. בגמר התיקון, אתה כמובן רואה שלא סבלת.

שאלה: ומהם הייסורים האלה שאני מרגיש עכשיו?

תשובתי: עכשיו אתה הוא לא אותו האחד שישיג את גמר התיקון. בסופו של דבר אתה לא תזהה את עצמך עם מצבך הנוכחי. ההרגשות שנשארו מאחור הן לא אתה.

שאלה: אז מה אני מהווה עכשיו?

תשובתי: משהו וירטואלי.

שאלה: אז בשביל מה בכלל צריכים את המצבים הנוכחיים?

תשובתי: אתה מרגיש אותם כדי להכין את עצמך, כשאתה עושה את כל מה שבכוחך. נאמר: "יגעתי ומצאתי". אתה מתכונן עד שתמצא, עד שתקבל עלייה מעל למחסום. ועד אז, ה"אתה" האמיתי אינו קיים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 30.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
שמחה מהתעוררות העולם
כל העניין הוא בממיר
ממעשיך הכרנוך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest