מעל השנאה, לאהבה

זוהר לעם, פרשת "וירא", האדם נברא בכל רע ושפלות. "כמ"ש, עייר פרא אדם יולד. וכל כליו שבגופו, החושים והמידות ומכ"ש המחשבה, משמשים לו רק רע ואפסיות כל היום. והזוכה להדבק בו יתברך, אין השי"ת בורא לו כלים אחרים במקומם, שיהיו כדאיים וראויים לקבל בתוכם שפע הרוחני הנצחי המיועד לו, אלא אותם הכלים השפלים שתשמישם עד עתה היה רע ומתועב, מתהפכים ונעשים לו כלי קבלה לכל נועם ורוך הנצחי.

ולא עוד, אלא כל כלי שחסרונותיו היו גדולים ביותר, נעשו עתה לחשובים ביותר. כלומר שמידת גילויים גדולה ביותר."

ככל שאנחנו עובדים יותר, אנחנו מגלים יותר ויותר את עביות הרצון ומגלים יותר ויתר בעיות, מכלול שלם של הפרעות. וכל זה כדי להקנות יותר "בשר" לרע שלנו שטבוע בנו ובינינו, ובמילים אחרות, לגלות את השבירה.

בינתיים, אנחנו עובדים כדי לגלות את החיבור ומגלים את הכוחות המנוגדים לזה, עד שנגלה את השבירה ברמה הנמוכה ביותר, הראשונה.

אז נצטרך להתגבר עליה. כיצד? – אנחנו מצמצמים את כל כוחות הפירוד והחושך. יחד עם זאת, הם נשארים מפני שאי אפשר "לשבור את הרע", אלא פשוט אנחנו מתעלים מעליו. לא צריך לתקן את כל מה שיש בנו, כיוון שזה רק יזיק. לא, אנחנו סוגרים את רע שלנו בפנים ומתעלים מעליו. נאמר על כך "על כל הפשעים תכסה אהבה". היא דווקא מכסה ולא מתקנת את פשעים.

הרע צריך להישאר, הוא לא הופך לטוב, אלא הטוב נבנה מעל הרע. כך הכול מסודר בטבע וזהו המפתח לשלמות.

אנחנו כל כך רוצים להיפטר מהרע. אנחנו לא מבינים מה טוב בזה שהזאב אוכל את הכבש. האדם תמיד מתלונן בנוגע לתכונות שלו, מצטער על מה שעשה בחייו… הוא לא צריך לאכול את עצמו. להיפך, צריך להודות בעובדות ולחשוב על משהו אחר, כיצד עכשיו אני בונה מעל כל זה את התכונות ההפוכות? השאלה היא, היכן נמצא המאור המחזיר למוטב? כי אם התגלה הרע, אז ללא ספק שאני מסוגל לבנות מעל זה את הטוב.

יחד עם זאת, הטוב והרע צריכים להיות במידה שווה, ואז נוצר ביניהם "קו אמצעי". ובלעדיו אנחנו לא יכולים להשיג כלום, לא נגיע בשום פנים ואופן לזיווג רוחני.

לכן, עלינו לברר יותר ויותר את המצב הנחוץ, לחפש הזדמנות להגיע למגע הראשון עם הבורא.

לפני המפגש בסנט פטרבורג ובזמן הכנס אנחנו ניתקל בהפרעות שונות, נסיבות שמסיחות את דעתנו, מחשבות זרות, או ש"נרחף" בעננים במקום לעשות עבודה נכונה. מלמעלה ישלחו לנו הפתעות שונות בהתאם למצבים שלנו. וגם אם כולנו נישאר מכוונים לחיבור, אנחנו בכל זאת צפויים לירידה. אנחנו יכולים להרגיש אותה כבר ביום הראשון של הכנס, ואפילו בצורה מוגברת בתנאי של הכנה טובה. נניח, שאחרי ההרשמה בתשע בבוקר כבר לקראת הצהריים אני ארגיש עייפות ואני אחשוב "מדוע באמת אני הגעתי לכאן? מה אני עושה כאן?.." וזה טוב מאוד. כי אז אנחנו נצטרך לעבוד על עצמנו, "לנשק את המקל" שנותן לנו מכות, ולברך על הרע כמו על הטוב.

מכאן האדם רואה עד כמה הוא ראוי עכשיו לבנות "מסך". כי ה"מסך" נבנה מעל כל הרגשות, ההפרעות והסבל שמתגלים. והעיקר בכל זה הוא השנאה. דווקא מעליה מכסה האהבה. בלי ה"פשעים" הללו אנחנו לא נגיע לאהבה רוחנית אמיתית, כי היא נבנית רק מעל השנאה.

זאת הסיבה לפריחת הטכנולוגיות, לתקשורת הווירטואלית ולריבוי כלי התקשורת, דווקא כדי לגלות את השנאה. אבל כדי שהיא לא תהפוך למלחמה, עלינו במקביל להביא לאנשים את שיטת התיקון. כולם יצטרכו לדעת ולהבין מה צריך לעשות במצבים שנוצרו.

ויש כאן רק אמצעי אחד, והוא – חיבור מעל הפירוד, אהבה מעל השנאה.

מתוך שיעור בנושא "הכנה לכנס בסנט פטרבורג", 04.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לבקש לאהוב
הדרך אל הטוב – צעד אחר צעד
רק תרצה, והכול יתגשם!