קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בולגריה. שיעור מס' 1.
שאלה: איך צריך לעבוד בצורה אופטימלית עם אותה השליליות שצובר כל אדם וצוברת קבוצה של בני אדם?
תשובתי: אנחנו לא עובדים בשום צורה עם השליליות שבנו. אני בכלל לא רוצה לדעת ולא לשמוע עליה, לא רוצה לנבור בתוכי.
קודם כל, זה מאוד לא נעים. ושנית, זה אומר, לעסוק באכילה עצמית, כמו שנאמר, "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו" – "הנה, אני כזה! ולמה בכלל עשיתי את זה!? ובעבר שלי יש כאלה דברים!.. ובכלל, כל החיים שלי…". לכן כל זה לא נכון, שגוי לחלוטין.
היחס שלנו כלפי התיקון שלנו צריך להיות חיובי, אני הולך רק לקראת הטוב, רק לקראת הטוב!
מפני שאם אני חושב על משהו רע, אז אני לא מקושר עם הבורא, לא מכוון לכיוון שלו. אם כבר משהו רע, זה סימן שהבורא אשם. ואם אני רע, זה גם כן סימן שהבורא אשם. ואם בעתיד יהיה משהו רע, אז זה כבר בטוח שהוא אשם.
כלומר, אני בכלל לא צריך לחשוב על זה. אני רק צריך להשקיע מאמצים כדי להתחבר עם האחרים. זה מה שאני צריך. וזה תלוי בי!
וכל השאר לא תלוי בי. אז למה אני צריך לחשוב על זה? כל השאר יהיה אידיאלי לחלוטין, אם אני כל הזמן רק ארכז את תשומת הלב שלי להתחברות מקסימלית, אופטימלית עם האחרים במעגל, מפני שמעגל, זו הידמות לבורא.
שאלה: האם שליליות שייכת רק לאדם אחד או שהיא יכולה להיות שייכת לקבוצת אנשים?
תשובתי: ודאי שלקבוצה יש את האגו המשותף שלה. ואנחנו צריכים להתעלות מעליו. אנחנו מחזיקים במחשבות רק חיוביות, אנחנו בשום אופן לא מבקרים לא את עצמנו ולא את האחרים. אנחנו כל הזמן משתדלים להתעלות מעל לאגו שלנו ושם להתחבר.
לכן, בעיקרון, לא יכול להיות לאדם כזה מצב, כאשר הוא לא נמצא בהתפעלות והתרוממות רוח, כאשר הוא מרגיש הרגשות שליליות. ואם יש לו מצבים כאלה, זה אומר, שהוא לא נמצא במגע עם האחרים, ועל אחת כמה וכמה עם הבורא.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס בבולגריה, 11.07.2014
ידיעות קודמות בנושא:
אם הכוונה נכונה, אז אין צורך בבדיקת הרצון
אם אתה אוכל את בשרך…
ללא נבירה עצמית
