מעולם הקבלה לעולם הנתינה

שאלה: ההתפתחות מעבירה אותנו מעולם הקבלה לעולם הנתינה. עד היום, אלפי דורות חיו בעולם שמונע מתוך כוח הקבלה. מה זה אומר שהצעד הבא שלנו הוא לעבור לעולם הנתינה?

תשובה: הוא רק נקרא "עולם הנתינה", אבל בו קיימים שני הכוחות האלה. בעולם הקבלה קיים גם כוח הנתינה, אולם בכוח הנתינה היו משתמשים לצורך הקבלה. בעולם לא יכול להתקיים רק כוח אחד, תמיד קיימים שני כוחות. השאלה רק מי הקובע, מי בראש?

אם כוח הקבלה קובע, אז כוח הנתינה נמצא כמשרת אותו. אני מוכן לתת קצת כדי לקבל יותר. אני מוכן להשקיע במשהו כדי להרוויח, אני מפתח כל דבר רק כדי להוסיף יותר רווח לעצמי.

בעולם שלנו בכל הדומם, הצומח והחי, ובאדם כחלק מהחי, הייתה התפתחות על ידי שליטת כוח הקבלה על פני כוח ההשפעה. במיוחד באדם רואים את זה כי הוא האגואיסט הגדול ביותר, הוא משתמש ממש בכוח הזה כרע לזולת. אצלו כוח הקבלה שנמצא בשליטה על פני כוח ההשפעה בולט ביותר, אף על פי שכוח הקבלה שולט בכל הצורות של הטבע בכול הדומם, הצומח והחי.

כשמסתכלים על האדם הפשוט, ברור יותר שכל דבר שאנחנו עושים הוא רק כדי למלא את עצמנו, רק כדי להרוויח. אם אני לא רואה רווח, איני מסוגל לעשות דבר. מצד הטבע אני בנוי בצורה כזאת שאין לי שום סיכוי לעשות איזו פעולה אם אני לא מקבל מזה תענוג, זאת אומרת הרווח מורגש אצלי כתענוג, כמילוי, כעודף על פני ההשקעה שלי. השקעה שלי היא הנתינה, הקבלה חייבת להיות יותר גדולה מהנתינה. זה נקרא, שכוח הקבלה שולט על כוח הנתינה.

ולכן אנחנו הגענו בשימוש כוח הקבלה לצורה כל כך מופרזת, שהוא שולט על כוח הנתינה, שאנחנו, ללא שום חשבון, רוצים להרוויח על חשבון כולם. זאת אומרת אני מוכן להרוג את כולם, אני מוכן למכור את כולם, אני מוכן להרוס את הכול רק כדי לקבל איזה גרם של מילוי, גרם של תענוג. ולא להתחשב עם אף אחד בשום צורה.

כוח הקבלה עד כדי כך גדל על פני כוח ההשפעה. ההבדל ביניהם נהיה גדול מאוד. ואז כשאנחנו הגענו לאיזושהי רמה כזאת שההבדל בין כוח ההשפעה וכוח הקבלה כל כך גדול, כביכול פתאום הפסיק הקשר ואז אנחנו מרגישים משבר ואי יכולת להמשיך להתקיים.

כי כוח ההשפעה הוא בכלל לא מתקרב לכוח הקבלה, הוא לא יכול לעזור לו יותר להתפתח. האגו גדל עד כדאי כך שהוא לא מאפשר לי להשפיע במקצת לאחרים כדי להרוויח. אני רוצה הכול לעצמי!

האגו לא מאפשר לי לסבול אף אדם ליידי כדי לבנות משפחה. לא מאפשר לי לסבול את הילדים כי על כל דבר אני צריך לשלם בוויתור, בהתחשבות, בהשפעה הדדית, במשהו. איני מוכן לכך, עד כדי כך כוח הקבלה שלי נעשה גדול יותר מכוח ההשפעה!

ואנחנו רואים את זה בעולם, בכל מקום, בכל רמות החיים של האדם. על כל דבר אני חושב רק איך מקסימום להרוויח. עד כדי כך שלא לשלם וכן לגנוב.

ואז אנחנו מייצרים כל מיני מערכות שמאפשרות לנו לגנוב בצורה חוקית. אז אנחנו מעוותים את החוקים, בונים בצורה כזאת ממשלה וכל מיני יחסים בציבור, וכל זה רק בשביל לקבל מקסימום. ואז אנחנו מגיעים לכזה מצב שאדם לא יכול להתחשב באף אחד: לא במשפחה, לא בחברה, לא במדינה, לא עם הילדים, לא עם האנושות.

לכן הגיע המשבר הכללי, בחינוך, בתרבות. עם הטבע אנחנו בכלל לא מתחשבים ומוכנים לעשות עם הטבע כל מה שבא לנו, לזרוק פסולת רעילה לים, לזרוק זבל ליד הבית שלי. ארבעה קירות של הבית – זה מה שחשוב לי. החורים באוזון, לא אכפת לי, שהאחרים יחשבו על זה.

האגו שלי לא מאפשר לי לעשות חשבון אפילו לעוד יום! כי הוא תמיד בודק מה יש לי עכשיו בידיים. אם אני לא רואה רווח מיידי, אז שום דבר לא מעניין אותי מה יהיה. אל תגידו לי על מחר, אני לא רואה ולא שומע כלום.

פעם, לפני 50 שנה, הכלכלנים היו מתכננים ל- 5 – 10 ואפילו ל- 20- 25 שנה תוכניות להתפתחות המדינה. היום אין דבר כזה. אף אחד לא יודע מה יקרה מהיום למחר. חוסר ההתחשבות מביא אותנו לחוסר התמצאות. האגו שבר לנו את המערכות. אפילו מידה מסוימת של איזון שהיה לנו, כלומר, קשר בין כוח ההשפעה וכוח הקבלה – לא קיים עכשיו. ולכן אנחנו לא יודעים כיצד להתקיים.

הפיתרון כעת הוא ליצור בתוך החברה שלנו מערכת חברתית כזאת, שתעזור לנו, שתדחוף אותנו, שפשוט תלמד אותנו איך להגדיל את כוח ההשפעה, שבלי זה אין חיים!

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה 12, 10.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ההבדל המשמעותי של החיים החדשים
אנושות, מי אנחנו?
איזון פירושו בריאות