מעגל החיים

בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה":

"מה שאין כן בבחינה הראשונה, כולם מקבלים באופן שוה, מבלי להוסיף, ומבלי לגרוע, בדומה לאדם, בהבנת המציאות שבעולם הזה, אשר בראיתה הכל שוים, מה שאין כן בהבנתה, יש המתפתחים והולכים דור דור, ויש נסוגים לאחור."

שאלה: מה ההבדל בין ירידה לבין נסיגה לאחור?

תשובתי: את ההתקדמות שלנו אפשר לתאר בצורת "קרדיוגראמה" עם הקפיצות שלה מעלה-מטה. וזה לא משנה אם אני עכשיו יורד או עולה, העיקר שאני מתקדם קדימה.

ירידות הן חלק מהדרך, הן גם כן מכוונות לכיוון המטרה. הלב שלי פועם, משרטט עקומה שבורה, וזה נורמלי. כאלה הם החיים שלנו, רצף של עליות וירידות שלא יכולות להיות אחת ללא השנייה. כל עוד אני מחזיק את הכוונה קדימה אז גם העליות וגם הירידות הן בזרימה כללית קדימה.

באופן דומה מסתובב הגלגל: כל חלק שלו שמגיע לגובה מקסימלי, מתחיל לרדת. יתרה מזה, ברגע מסוים הוא כאילו זז אחורה, להתחלה, במקום להתקדם קדימה אל המטרה.

ברגע שהאדם מגלה את זה, אז הוא צועק לעזרה. כי בעיניו התנועה החלה אחורנית ונראה לו שהוא לא מתקדם. ואז דרושה לו תמיכה גדולה של החברה.

בסך הכול, כל התנועה של החברה היא קדימה. ובהתאם לזה, אם אני נמצא "בחלק האחורי של הטבעת" והחברים שלי מתקדמים בתנועה קדימה, אז בהיותי נמצא איתם בלב ונפש, אני מרגיש את עצמי כחלק מהשלם שנמשך ומתקדם יותר ויותר קדימה.

heb_o_rav_bs-kabbala-ve-mahuta_2013-12-10_lesson_pic09

אבל אם אני מתנתק מהחברים, אז אני כבר לא החלק התחתון של הגלגל הכללי וכבר לא בירידה, אלא אני כבר לגמרי יוצא, נמצא בנסיגה. אני כבר לא שייך לתהליך הכללי של ההתקדמות קדימה.

זאת אומרת, העיקר בשבילי, זה להיות דבוק לחברים. שאז כולנו יחד מתקדמים קדימה, ואני מבין, שאפילו הירידות הן מועילות, שאלה ירידות לצורך עליות. כאשר אני יורד, אז האחרים עולים ואחר כך אנחנו כל פעם מתחלפים במקומות.

אנחנו כמו שָסתום, כמו בוכנה. לכל התנועות יש כזה אופי מתחלף לסירוגין. לא יכול להיות שינוי, אם הוא לא כולל בתוכו "שתי תנועות", גם אחורה גם קדימה, גם אחורה גם קדימה. לא יכולה להיות רק תנועה קדימה, חייב להיות ניגוד, וזה רק עניין של אמפליטודה.

ולכן הקשר שלי עם החברה הוא כל כך חשוב. לכן אם אני כלול עם כולם, אז ברור לי הווקטור (הכיוון) הכללי.

שאלה: נאמר, שאין העדר ברוחניות ושום דבר לא נעלם. אבל בנסיגה אחורנית, לוקחים ממך את מה שהיה לך…

תשובתי: לא נכון. "לסגת אחורנית", זה מסמל גילוי הדרגה החדשה של השבירה. אנחנו לא חוזרים לאחור, אלא מגלים כלי חדש שבינתיים אינו מתוקן.

מתוך שיעור על המאמר "תורת הקבלה ומהותה" של בעל הסולם,10.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תאוצה מועילה של התקדמות קדימה
התחברות למטרה
געגועים לבלתי נודע

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest