קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד בוחרים בבן הזוג המתאים? ממה מתחילים?
תשובתי: הולכים בעקבות חוק הטבע הכללי, שבו הכול שואף לאיזון. לכן, ככל שקיים יותר דמיון בין בני הזוג, כך הם יותר מתאימים זה לזו. הדמיון הוא בחינוך שהם קיבלו, בערכים, בתפיסת העולם, התנהגותם, במצבים הפנימיים והחיצוניים השונים. צריך לחפש התאמה, וככל שבני הזוג דומים זה לזו, כך לאותה המשפחה יש יותר סיכויים להצליח.
לכן, קודם על האדם לבדוק את עצמו כדי להבין מי הוא באמת. וזה נעשה בעזרת שיחות, אירועים משותפים וסדנאות. קודם כל יש להכיר את טבע האדם, ללמוד את הפסיכולוגיה שלו, שבעזרתם אני כבר מתחיל להבין מי אני, מה מניע אותי, כיצד ומדוע אני מגיב דווקא בצורה כזאת.
צריך לברר כמה תגובות קיימות אצל אנשים שונים לאותה הבעיה, למצבי חיים רגילים ולבדוק עד כמה תגובותינו דומות כדי להבין זה את זו. אולי עכשיו אני נמצא במצב שונה לחלוטין, אבל תגובת בן זוגי ברורה לי ואני הייתי מגיב בדיוק כמוהו אילו הייתי במצב דומה.
לשם כך חייבים ללמד את האדם לצאת מתוכו ו"להתלבש" במצבים אחרים כדי להסתכל על עצמו מהצד. עליו לבדוק את תגובתו במצבים שונים ואז הוא יבין כמה סוגי התנהגות שונים קיימים בו, תגובות שונות, תבניות שונות שמהן הוא מורכב. ועכשיו עליי להבין מאילו תבניות מורכב אדם אחר.
בגישה כזאת משתמשים לא רק בחיפוש אחר בן הזוג, אלא להבנה כללית של אדם אחר. חייבים לברר כמה מצבים שונים יכולים להיות, כמה תגובות, מצבי רוח, שינויים, עד כמה אני מבין אותו ויכול להתלבש בדמות שלו. האם אני יכול לשים אותו במקומי? אנחנו נותנים סימנים אחד לשני שאנחנו מבינים זה את זה, מסכימים ומקבלים זה את זה.
זה מחקר האדם: מי הוא ואילו צורות התנהגות יכולות להיות אצלו. קיימים סוגים שונים של בני אדם: חמום מוח, אופטימי, מלנכולי ואדיש. בפסיכולוגיה קיימים ארבעה סוגי מזג סטנדרטיים והיא יכולה לקבוע אילו מהם מתאימים זה לזה. בצורה כזאת אפשר לסווג אנשים לפי הקבוצות, זאת לא בעיה. וכתוצאה מהסדנאות, מהדיונים, מהקשרים שנוצרים תוך כדי המשחק, הם יבינו מי מתאים להם יותר. הלימוד מתחיל משיחות והרצאות המיועדות לעזור לאנשים בודדים להבין מה הוא הטבע האנושי, באיזו עוצמה מתגלות בנו הנטיות האגואיסטיות ועד כמה אנחנו תלויים בדעת הסביבה, כלומר, נאלצים להיכנע לדחפים הפנימיים שלנו וללחץ החברתי. ההתנהגות שלנו נקבעת על ידי הרגלים שקיבלנו מהחינוך בעבר. עליך להשתדל לראות מאילו הרגלים אתה כלול ולהבין שהאדם שעומד מולי הוא אישיות מורכבת עם אינספור הרגלים ואני לא יכול "לסובב" אותו כרצוני.
הרי כל אחד מאיתנו מצפה שבן הזוג יגיב בדיוק כמוני בכל רגע בחיים ושיתנהג כרצוני. אבל אם אני אבין אדם אחר ואסכים שבתוך כל אחד מאיתנו ישנו צרור שלם של דמויות אנושיות שונות, אז אני אצטרך קודם כל להתאים את עצמי אליו, אחרת אני לא אוכל להתקשר עימו. בצורה כזאת אני מתחיל לגלות גמישות כלפי הזולת כדי לבנות מתוך כל התבניות הפנימיות שלו ושלי משהו שמתאים לשנינו בכל רגע. כך אנחנו לומדים את הסוציולוגיה הפשוטה של התנהגות האדם ושל כל החברה האנושית.
חייבים לפעול בדיוק כך, כי כל הטבע שואף לאיזון, לחיבור, בהתאם להשתוות הצורה בכל רגע. במערכת הכללית הכול תלוי עד כמה המרכיבים וגם שילובי המרכיבים למבנים יותר ויותר נרחבים מתאימים זה לזה עד שמתקבלת חברה הומוגנית. כל אחד נשאר עם החירות שלו, אבל הוא יודע כיצד להתאים את עצמו לכל היתר. בזה תלויה ההסכמה הכללית.
אותו הכלל פועל גם בתוך המשפחה, לכן עלינו ללמד את כולם. זה מתאים לאדם שנמצא בתוך החברה הגדולה וגם לשלום המשפחה. בכל מקום שולטים אותם החוקים.
כדי להקים משפחה כל אחד חייב להיות פסיכולוג, אין לנו ברירה! אנחנו נמצאים לפני מצב שלא נוכל להתקשר בינינו בצורה אחרת. קודם הקשר הזה היה קשר טבעי כמו אצל בעלי החיים. אבל, עכשיו אנחנו כבר לא נמצאים בדרגת חי, אלא עלינו לדרגת האדם החדש, לכן אנחנו חייבים ללמוד לבנות קשרים כאילו בצורה מלאכותית שאינה נובעת מהטבע שלנו.
האדם הוא לא יצור אגואיסטי ופרימיטיבי. עליו להוסיף כך לאגו שלו כדי לא לדחות אחרים, אלא להגיע לקשר איתם. לשם כך עליי כל הזמן לוותר מעט על האגו שלי ולאפשר לזולת "לפלוש" לתוך המרחב שלי. ובן הזוג מאפשר לי לחדור לתוך המרחב שלו ואז אנחנו קובעים את הקשר בינינו.
אני הוא מעגל אחד ובן זוגי הוא מעגל אחר, ואנחנו מתחילים לקרב את המעגלים שלנו כדי שכל אחד יוכל לחדור לתוך הקטע המשותף, על אף שהוא עדיין קטע קטן. ואז אנחנו בודקים את השטח המשותף, דואגים לשמור אותו כל הזמן בינינו. וזה אפשרי רק בעזרת ביטול עצמי.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 196, 09.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מנטאליות, השפה הפנימית של האדם
שיתוף הציפיות אחד של השני
עטיפה מושכת או סידרה אין סופית?
