מן המקורות 3.12.09

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א – כתבי בעל הסולם, אגרות, אגרת נ'

נושא: מעשה הפרט לפי ערכו, מוריד או מעלה את הכלל כולו. ניתן להמחיש זאת באמצעות דוגמה ממאמר הערבות, על שניים ששטים בספינה, ואחד קודח חור בדופן הספינה (09:30)

"הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!"

(כתבי בעל הסולם, מאמר הערבות, אות יח)

"אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם")

"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שוים כב' טפות מים, וכל שנוהג בכלל כולו נוהג גם בפרט, ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי שמעשה הפרט לפי ערכו, מוריד או מעלה את הכלל כולו"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות סח)

"כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.
ואם יארע איזה קלקול בגלגל – אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם")

נושא: כל אבר ואבר בגוף יודע מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף, כי הגוף עם אבריו-אחד הם (21:00)

"הגוף עם אבריו – אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות והרגשים, על כל אבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, שאבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האבר יודע מחשבתו, וממציא לו התענוג שחושב. וכן אם איזה אבר, חושב ומרגיש, שצר לו המקום, שהוא נמצא בו, מיד יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו.
אמנם אם קרה, ואיזה אבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האבר הנפרד. והאבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש אותו ולהועיל לו.
ואם יבוא הרופא, ויחבר את האבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר האבר לדעת, מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף, חוזר לדעת, צרכיו של האבר"

(כתבי בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר")

נושא: מאהבת הבריות, לאהבת ה' (30:00)

"יש לנו להבין את מהותה של אהבת ה', מתוך מדות האהבה, שהאדם נוהג בהן כלפי חברו, אשר בהכרח גם אהבת ה' מושפעת במדות אלו, כי מתחילה לא הוטבעו באדם אלא לשמו"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות סט, ע"מ 786)

"בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת. ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין תועלת עצמו – דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת רוח ליוצרו"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות")

נושא: צריכם בכל רגע לחדש את יסודות העבודה (34:30)

"עלינו להתחזק בדרך ה' כפי שהורו לנו אאמו"ר זצ"ל, ונתחזק בבטחון עז ובכל יום יהיה לנו כחדשים. שצריכים לחדש בכל עת את היסודות, שעל ידי זה נזכה ליתד שלא תמוט לעולם, ונצעד קדימה"

(כתבי רב"ש, כרך ב, אגרת טז)

נושא: באהבת ה' אין האדם יכול לעשות בקורת על עצמו, אם כוונתו להשפיע, ולכן יכול לרמות את עצמו. ובאהבת חברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו. לכן אותו חלק התורה הנוהג בין אדם לחברו, הוא היותר מסוגל להביא את האדם לאהבת ה' (53:00)

"יש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו בקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא. מה שאין כן באהבת ה', אין אדם יכול לעשות בקורת על עצמו, אם כוונתו אהבת ה', היינו שרצונו להשפיע לה' או רצונו לקבל בעמ"נ לקבל"

(כתבי רב"ש, כרך א, מאמר "בא אל פרעה-ב")

"אותו חלק התורה הנוהג בין אדם לחברו, הוא היותר מסוגל להביא את האדם למטרה הנרצת, משום שהעבודה במצוות שבין אדם למקום ית' היא קבועה ומסויימת ואין לה תובעים והאדם מתרגל אליה בנקל, וכל שעושה מחמת הרגל כבר אינו מסוגל להביא לו תועלת כנודע. משא"כ חלק המצוות שבין אדם לחברו הוא בלתי קבוע ובלתי מסויים והתובעים מסבבים אותו בכל אשר יפנה, וע"כ סגולתם יותר בטוחה ומטרתם יותר קרובה"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מתן תורה")

חלק ג – כתבי בעל הסולם, מאמר "החומר והצורה בחוכמת הקבלה"

נושא: ה' החושים שבאדם, לא מגלים לו שום מהות, אלא רק מקרים וגילוי פעולות מן המהות בלבד (05:00)

"חוש המישוש, שהוא החזק מהחושים, המבדיל בין חם לקר, ובין מוצק לרך, הרי כל אלו אינם, אלא גילוי פעולות שבתוך המהות, והמה רק מקרים של המהות. כי החם אפשר לקררו, והקר אפשר לחממו, והמוצק אפשר להפך במלאכת החמיא לנוזלים, והנוזלים לאוירים, דהיינו רק גאזים, שכבר פקע לגמרי ממנו כל הבחן מה' החושים, ועכ"ז, עוד המהות קיימת בו. שהרי, אתה יכול, שוב להפך את האוירים לנוזלים, והנוזלים למוצק. הרי בעליל לעיניך, שה' החושים, לא יגלו לנו שום מהות, אלא רק מקרים וגילוי פעולות מן המהות"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות יב)

נושא: אין פרטים או מקרים המצויים בעולם התחתון, הן בכמות והן באיכות, שלא נמצא דוגמתם, בעולם העליון מהם, לפי חוק "שורש וענף ביחס העולמות". אלא ההבדל ביניהם הוא רק בחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם (13:30)

"חכמי הקבלה מצאו, אשר ד' העולמות, הנקובים בשם: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, החל מעולם הראשון, היותר עליון, הנקרא אצילות, עד העולם הזה, הגשמי, המוחשי, הנקרא עשיה, צורתם שוה זה לזה לגמרי, בכל פרטיהם ומקריהם.
דהיינו, שכל המציאות ומקריה, הנמצא בעולם הראשון, כל אלה נמצאים גם כן בעולם השני, שמתחתיו, בלי שום שינוי של משהו. וכן בכל יתר העולמות שלאחריו, עד לעולם הזה, המוחשי. ואין שום הבדל ביניהם, אלא הבחן מדרגה בלבד, המובן רק בהחומר, שבפרטי המציאות, שבכל עולם ועולם"

(כתבי בעל הסולם, מאמר "מהותה של חוכמת הקבלה")

נושא: באחורית הראש של האדם יש מעין מכונת צילום המהפכת לו את תמונת המציאות שתראה כאילו מחוצה לו ולא בתוכו (21:04)

"חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פאטאגרפית, המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו… (וכל) מה שאנו רואים מחוץ לנו אינו ענין אמיתי"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

נושא: רק בגדרים של "חומר", ו- "צורה המלובשת בחומר", עוסקת חוכמת הקבלה (30:40)

"יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים:
א. חומר
ב. צורה שבחומר
ג. צורה מופשטת
ד. מהות

ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל. אלא רק בחומר שבהן. או בצורה שבהן, בעודה מלובשת בחומר"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות ג')

2 comments

  1. פשוט מצויין

  2. גם שיעורי זהר לקהל הרחב צריכים להבנות באותו אופן.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest