קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
חלק ג – כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות טז
נושא: שתי אפשרויות עומדות בפני האדם, במימוש תכליתו: מדעתו, או שלא מדעתו (02:20 עד 03:45)
"ותדע, אשר ב' כוחות משמשים, ודוחים אותנו לעלות ולטפס, על שלבי הסולם, עד שנגיע לראשו שבשמים, שהוא הנקודה התכליתית, של השואת צורתינו להיוצר יתברך.
וההפרש בין ב' הכוחות הללו הוא:
שהאחד, דוחף אותנו "שלא מדעתינו". כלומר, בלי בחירתנו. וכח הזה הוא דוחף אותנו מלאחרינו. והוא שגדרנו אותו, בשם "דרך יסורין" או "דרך ארץ".
וכח השני, דוחף אותנו "מדעתינו". דהיינו, מכח בחירתינו בעצמנו… והוא שגדרנו אותו בשם "דרך התורה והמצות". כי ע"י עסק המצוות, והעבודה, לעשות נ"ר ליוצרינו, נמצא מתפתח בנו במהירות נפלאה, אותו החוש של הכרת הרע. ואנו מרויחים בשנים:
א) שאין אנו צריכים לחכות על נסיונות החיים, שידחוף אותנו מאחרינו. שכל שיעור הדחיפה שבהם, נמדד רק במדת המכאובים והחורבנות, הנגרמים לנו ע"י מציאת הרע בקרבנו.
ב) שאנו מרויחים זמן. כי הוא פועל "לדעתנו". ויש בידינו להרבות בעסק, ולמהר בזמן, כפי חפצנו אנו"
נושא: "לעולם יראה אדם את עצמו, כאלו חציו חייב וחציו זכאי" (09:50)
"צריכים להבין היטב דברי חז"ל, במ"ש (קידושין דף מ' ע"ב): "לעולם יראה אדם את עצמו, כאלו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עשה עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר: "וחוטא אחד וגו'".
ר' אלעזר בר' שמעון אומר: "לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת – אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת – אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה"
כשאני מסתכל על עצמי אני רואה יישות פסיכולוגית נפרדת משאר העולם. יש לי מחשבות שלי, רגשות שלי ותפיסת עולם שלי.
אני רואה בעיניים שיש עוד דברים סביבי אבל אין לי שום דבר משותף איתם ברמת החוויה של העולם, כל החוויות שלי הם אישיות, הם סתם תפאורה מסביב.
האם בחיבור הכוונה לכלי הרגשה משותף שבו אני יחווה את מה שהחברים חווים או שתמיד אני ישאר ישות נפרדת?