קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ידיעה (המגזין הרפואי BioMed Central's Public Health): אנשים בריאים בגיל העבודה שחיים בבדידות, הרבה יותר נוטים לדיכאון לעומת אלה שחיים עם בני משפחותיהם. גורם הסיכון העיקרי לנשים הוא תנאי מגורים לא סבירים, ולגברים – חוסר תמיכה חברתית.
חוקרים הגיעו למסקנה שקיים צורך במרכזים מיוחדים שבהם אנשים בודדים יכולים לדבר על הבעיות שלהם.
ב- 30 השנים האחרונות גדל מספר האנשים שחיים לבד (בארה"ב ובבריטניה – אחד מתוך שלושה).
דווקא אותם האנשים שנמצאים בסיכון של דיכאון, סגורים לתקשורת במידה רבה ביותר, וקשה מאוד לבצע מעקב אחריהם. אנחנו לא יכולים לדעת באיזו תדירות הם סובלים מדיכאון, שבעקבותיו הם שותקים.
החיים במשפחה מספקים את התמיכה הרגשית הדרושה ותחושת האינטגרציה החברתית שמגנה על האדם מפני הפרעות נפשיות.
למספרם ההולך וגדל של האנשים הבודדים יש השפעה שלילית על הבריאות הנפשית של האומה כולה. חשוב מאוד שאנשים שחיים לבדם יקבלו טיפול מתאים כמו תרפיה באמצעות שיחה, חשוב שתיווצר סביבה מתאימה לשיחה כדי שהאדם יקבל את התמיכה הנפשית הנדרשת. כך אדם על ידי דיבור יכול לפתור את הבעיות שלו, ולא להסתמך על תרופות נגד דיכאון.
התייחסותי: לכן כדאי לאנשים האלה להשתתף באופן ישיר בכיתות לחינוך האינטגרלי – ברכישת החומר המיוחד שמושך על כל משתתף גלים של קשר חיובי, קירבה, אהבה. ואז אנחנו נוכל לערוך סקר ולהראות בכמה העלנו את רמת האושר שלהם, הביטחון, הבריאות הנפשית והפיזית, והמעטנו את שיעור הפשיעה, ההתאבדויות וכן הלאה.
בפנייתנו לציבור אנחנו צריכים לפנות לאנשים בודדים בנפרד, להסביר להם שדווקא אצלנו הם יקבלו חום ותמיכה של הסביבה.
קריסתו של מוסד הנישואין נועד להראות לאנשים שצריך לבנות את היחסים ביניהם על בסיס אחר – בסיס של השפעה ואהבה, ולא על בסיס שיחה ברובד הבהמי.
ידיעות קודמות בנושא:
הבדידות: ל-25% מהאמריקאים אין חברים
חברים זה בריא
התרופה לדיכאון: קשר עם האחרים
