מי זה הבורא, ואיך מתקרבים אליו?

שאלה: האם בחכמת הקבלה רואים את הבורא כאישיות? אם כן, אז מה שמו ואיזה תפקיד יש לו בחיי המקובלים? האם יש איזה דרך פעולה רוחנית שמאפשרת לאדם להתקרב לבורא?

תשובה: הבורא לא קיים! לא במובן של אישיות שנמצאת מחוץ לאדם, לא כיישות. יש בורא של הכול – אך זהו כוח של אהבה ונתינה, תכונת "הטוב והמיטיב", זה לא מישהו שהוא טוב, אלא תכונת הטוב עצמה זהו הבורא.

מה שמו של הבורא? אין לו שם, אם הוא לא קיים כאישיות. אדם שמשיג בתוכו את התכונה של טוב, של אהבה ונתינה, קורא לתחושה הזו בכל מיני שמות. אפשר לתת שמות רגשיים, ואפשר לתת שמות מדויקים יותר, שכן אפשר למדוד את הכוח (הוקטור שלו וגודלו), שהשפיע על הרצון ליהנות שלי ועורר בו הרגשה זו.

הנוסחה שמגדירה מצב כזה באדם נקראת "י-ה-ו-ה, מסך ואור חוזר". ביחד הם נותנים שם לתכונת האהבה והנתינה שמורגשת בתוך הנשמה.

וזה כל כך פשוט להתקרב לבורא…
שימו לב למשל החסידי הבא:
רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סיים פעם את סדר פסח בהרגשה מאוד טובה. היתה לו הרגשה, שהצליח לכוון את הכוונות הכי גבוהות בכל פרט ב"סדר".
אז גילו לו מהשמים: אל תתפאר עם ה"סדר" שלך, יש פה בעיר איזה שואב מים, חיים הסבל שמו, והוא סידר את ה"סדר" יותר טוב ממך!
תהה רבי לוי יצחק ושלח חסידים לחפש את אותו יהודי.
לאחר שיטוטים מצאו החסידים את הבית. פתחה האשה את הדלת ואמרה:
מה אתם רוצים מבעלי? הוא ישן שיכור במיטה.
החסידים, חזקה עליהם בקשת הרבי וביקשו ממנה להעיר אותו. כמעט נשאוהו על כתפיים והביאו אותו לפני הצדיק.
והרבי פנה אליו בשאלה: האם סדרת הלילה את ה'סדר'?
ענה שואב המים: רבי, אני אספר לך את האמת. שמעתי שאסור לשתות יין שרף (אלכוהול של אז) במשך שמונה ימים רצופים, אז שתיתי הבוקר יין שרף, שיספיק לשמונה ימים. מתוך כך נהייתי עייף וישנתי. כשהגיע הלילה, התחילה אשתי להעיר אותי משנתי: למה אתה לא יכול לעשות את ה'סדר' כמו כל היהודים?
אמרתי לה: מה את רוצה ממני? הרי אני עם הארץ ואבי גם היה עם הארץ ואני לא יודע כלום. אבל אני יודע רק דבר אחד, שאבותינו היו בגלות, ויש לנו אלוקים שהוציאנו משם לחירות. ועכשיו אנחנו גם כן בגלות וה' יוציא אותנו גם עכשיו מהגלות. פתאום ראיתי לפני שולחן ערוך יפה עם מצות ויין וביצים, אכלתי את המצות עם הביצים ושתיתי את היין, הזמנתי את אשתי שתאכל ותשתה. התמלאתי שמחה גדולה, הרמתי כוס יין לשמיים ואמרתי: "תראה, אלוקים, אני שותה את הכוס הזה עבורך! תרד אלינו ותשחרר אותנו!". אחר כך, מרוב עייפות, שוב נרדמתי…