הקדמת ספר הזוהר, מאמר "מוליך החמורים", סעיף ע"ד: ""ואיש אחד היה מחמר אחריהם", כלומר, שהיה מוליך חמוריהם. אמר רבי אבא :"נפתח פתחי התורה, שעתה השעה והזמן להיתקן בדרכנו". "מחמר" מסמל "שדוקר דקירות". "מוליך, דוקר, הוא שם מושאל למוליך החמורים, מפני שדרכו לדקור את החמורים במחט, כדי שימהרו ללכת".
צריך להביא את כל הבריאה לדבקות עם הבורא. וכל המתרחש במציאות, כולל סיבוב של כל אטום, נע רק לעבר המטרה הזאת. אין בעולם פעולות אחרות, או שזה בהסכמת התחתונים או ללא הסכמתם. וכוח מיוחד מוליך אותנו אל המטרה הזאת והוא נקרא "מוליך החמורים". אם אנחנו נדמה ונשתווה לחכמים שעליהם מספר ספר הזוהר, אז נלך יחד עם "המחמר" והוא יעזור לנו בדרך. ואם לא, אז אותו "המחמר" ידקור את ה"חמורים" שלנו, את הרצון לקבל שלנו, על ידי המקל החד שלו. ואלו הם כל הייסורים שחווה כל העולם כשאינו רוצה ללכת אל המטרה בהכרה, בהבנה.
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 10.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אתה על ה"חמור" או ה"חמור" עליך?
רוצה לעלות? – דרוש מחמר!