דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מחברים את הפסיפס הכללי בסדר הנכון

מחברים את הפסיפס הכללי בסדר הנכון

laitman_2008-11-14_7127_70.jpg

בעל הסולם, "שכל הפועל": "כל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו, פירוש: שתכלית הנרצה והמקווה מהנברא היא הדביקות במידותיו ית'".

נאמר ש"לא יידח ממנו נידח". כל הרצון הכללי, כל המציאות כולה – כולל דרגות הדומם, הצומח, החי והאדם – חייבת לחזור למוטב, לשורשה. הנברא יצא משורשו בדמיונו בלבד, ועכשיו הוא מנסה להתגבר על האשליה הזאת שמפרידה אותו משורשו. הוא חייב להסיר את הכיסויים ולחזור חזרה להרגשת השורש.

בכלל, מציאות הבריאה היא הרצון שמתחלק לאותן ארבע הדרגות. הרצון הגדול ביותר, השייך לדרגת האדם, יכול לממש את העבודה הזאת. לדרגות הקודמות אין בחירה, הן אינן צריכות לעבוד, להשקיע מאמץ ולממש את המטרה הזאת, מכיוון שאינן יכולות למשוך את המאור ואינן יכולות לחייב את הבורא שישנה אותן ויסיר את ההסתרה. רק האדם מסוגל להביא את עצמו ואת המציאות כולה אל התיקון, במילים אחרות, אל החזרה להרגשת השורש, להסרת ההסתרות.

גם דרגת האדם מתחלקת לארבע דרגות, ולמעשה, דווקא "האדם שבאדם" מממש את המתוכנן. זאת אומרת שבין בני האדם ישנם כאלה שממלאים את הפעולות הנדרשות, ופועלים בשביל האחרים, מושכים אותם אחריהם. והאחרים כבר מושכים אחריהם את שאר הדרגות: החי, הצומח, והדומם. כך כולם חוזרים אל אותו השורש.

בצורה כזאת, כל בני האדם צריכים להגיע אל השורש, אל הדבקות, אך הם נבדלים במימוש העבודה הזאת ובצורתם הסופית. כל אחד חוזר בדרך שלו, בהתאם לשורש הנשמה שלו, נדבק במידה שלו, ממלא את תפקידו ועולה לדרגתו.

ודאי שמדובר על תהליך החזרה, שבו אנחנו מסירים את ההסתרה ומרכיבים את הפסיפס של התמונה הכללית. ואחר כך, כאשר כל אחד תופס את מקומו, אנחנו מתחילים להבין שאין הבדל בין רצון גדול לרצון קטן, כל זה חשוב בזמן העבודה, בדרך חזרה אל השורש. אך אחרי שאנחנו נכללים עם השורש, כל ההבדלים בינינו נעלמים. ואז נוצר כוח אחד, רצון אחד, אור אחד, מציאות אחת – כפי שנאמר: "הוא ושמו אחד".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שכל הפועל", 28.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כל אחד והרצון שלו
העולם המדומה שלא ניתן להסתדר בלעדיו
הזמן לרסק את האחדות והזמן להרכיבה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest