דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / מה כתוב בזוהר ובפירוש הסולם

מה כתוב בזוהר ובפירוש הסולם

מיכאל לייטמן

אנשים לא מבינים מהו ספר הזוהר. כשרק התחלתי ללמוד קבלה, אמרו לי שהזוהר עוסק במוסר מנקודת מבטה של הקבלה. מוסר היא מערכת של ערכים, שקובעת מה מותר ומה אסור לך לעשות, אחרת תיענש. ואותם אנשים חושבים שספר הזוהר הוא ספר מוסר מדרגה גבוה יותר. אצבע שמאיימת עלינו מהשמים!

בעל הסולם אומר שכתוצאה מהתגלות ספר הזוהר בטרם עת, התרחשו בעולם הרבה מאוד מאורעות רעים. הזוהר צריך היה להתגלות רק בזמן האר"י. אם אדם שאינו מוכן לכך יקרא בספר הזוהר, הוא יבין אותו בצורה שגויה. הוא לא יגיע לאותן המחשבות והכוונות שהיו לרבי שמעון כשהוא כתב את הטקסט הזה.

לכן בעל הסולם הוסיף לטקסט של הזוהר את פירוש הסולם שלו שכולל תוספות "טכניות". הוא נתן הגדרה קבלית לכל מילה בתורה, הגדיר היכן נמצאת אותה תכונה במבנה הנשמה. בכך הקורא מקבל אפשרות לחבר את שתי ההגדרות יחד, ולחוות בתוכו תגובה רגשית לחומר שהוא קורא. שני העולמות מופיעים לפניו – העולם הזה והעולם העליון, והשגחת הבורא מורגשת הן בטקסט והן באדם.

רשומות קודמות בנושא:
איך לקרוא את ספר ה"זוהר"
ספר התורה וספר הזוהר
רשומות נוספות במדורים: שיעור הקבלה, ספר הזוהר

One comment

  1. תא חזי, מאשר שמנה לחמו, דא הוא אתר דכלא מאשרין ליה, ומאי איהו, עלמא דאתי, דעלאי ותתאי מאשרין ליה ומכספין ליה. שמנה לחמו, מאן, עד כאן לא פריש מאן הוא אתר, אלא אית לחם ואית לחם, כמה דאית אילנא ואית אילנא, אית אילנא דחיי, ואית אילנא דתלייא ביה מותא, אית לחם דאיקרי לחם עוני, ואית לחם דאקרי לחם פנג, ומאן איהו (לחם) דא ו', ודא הוא לחמ"ו לח"ם ו', ועל דא כתיב (שמות טז ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, מן השמים ודאי. ועל דא מאשר שמנה לחמו, לחם ו', דהא מניה אתזן האי אילנא, והוא מעטרא ליה, כדכתיב (שיר ג יא) בעטרה שעטרה לו אמו, וכד איהו נקיט, ודאי הוא יתן מעדני מלך, ומאן מלך דא כנסת ישראל, דהא מניה אתזנת, והוא יהיב לה על ידא דצדיק, דרגא קדישא את קיימא, ומהכא לשאר דרגין דלתתא, וכלהו כגוונא דלעילא. בספרא דרב המנונא סבא, אמר הכי, מאשר שמנה לחמו, דא לחם שבת, דאיהו פנג על חד תרין, כדכתיב (שמות טז כב) לקטו לחם משנה, מאי לחם משנה, אלא תרי לחם, לחם מן השמים, ולחם מן הארץ, דא הוא לחם פנג, ודא הוא לחם דמסכנא, ובשבת אתכליל לחם תתאה בלחם עלאה, ואתברך האי בגיני האי, ואיהו לחם משנה. ותו הוה אמר, לחם משנה דשבת, נקיט משבת עלאה, דאיהו נגיד ואנהיר לכלא, ואתחבר לחם בלחם, ואיהו משנה. ובכל אתר רזא דלחם נוקבא היא, בגין כך שמנה כתיב, ולא שמן, וכתיב (בראשית לט ו) כי אם הלחם אשר הוא אוכל, דא אנתתיה. ואי תימא (ש"א ט ז) כי הלחם אזל מכלינו, ולא כתיב אזלת, שאר מזונא לחם קרינן ליה, ואשתמודען מלין מאן הוא שאר מזונא, ומאן הוא לחם ממש, לחם דלעילא בכל אתר דכר, לחם תתאה בכל אתר נוקבא, ואנן אשכחינן דזמנין כתיב דכר, ולזמנין נוקבא, וכלא חד מלה האי כהאי, ושפיר כלא. תא חזי, אשר רשים לעילא, ורשים לתתא בתקוני כלה, וכלהו תריסר שבטין ימא קאים עלייהו ואתתקן בהו, הדא הוא דכתיב (מ"א ז כה) והים עליהם מלמעלה, ורזא דמלה אתתקן לעילא ואתתקן לתתא בארעא, אתתקן לעילא בתקונין ידיען כגוונא דעלמא עלאה, ואתתקן לתתא בהני תריסר שבטין כגוונא דלעילא, ועל דא שכינתא לעילא ושכינתא לתתא, בגינייהו (ס"א בגווייהו) דישראל ובתריסר שבטין (נ"א ובתרין שבטין), (נ"א ובתרין סטרין) אתכלילת ואתתקנת. אשר בתקונהא קיימא כשאר שבטין, ואי לאו דגלי משה לא אתיידע, דכתיב (דברים לג כד) וטובל בשמן רגלו, לאחזאה אן הוא קשרא דיליה, באתריה דאיהו נגיד ההוא משח רבות מלעילא, בגיני כך כתיב ברוך מבנים אשר וגו':

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest