קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
באופן כללי, אלו ההגדרות המקובלות בעולם:
אינטגרציה – מהמילה integratio בלטינית – פירושה החזרת חלקים בודדים לגוף אחד שלם.
אינטגרציה כלכלית היא תלות הדדית כלכלית של כמה מדינות שמביאה לחיבור השווקים, השירותים, ההון, כוח העבודה, ובסופו של דבר להיווצרות מרחב שוק אחד עם מערכת פיננסית אחת, מטבע משותף ומערכת חוקים אחת, תוך תיאום מלא של המדיניות שלהן.
ישנן חמש צורות של אינטגרציה כלכלית של מדינות:
• אזור סחר חופשי – במטרה לסלק את המגבלות של מסחר הדדי, אולם תוך שמירה על אוטונומיה.
• איחוד מכסים – ביטול ההפרדות במסחר הדדי.
• שוק משותף – תנועה חופשית של סחורות, שירותים, הון ובני אדם.
• ברית כלכלית ומטבע משותף – מעבר חופשי, מדיניות כלכלית וחברתית אחת, הכנסת מטבע משותף.
• אינטגרציה מלאה – יצירת ברית כלכלית ופוליטית אחת, מטבע משותף, מדיניות פנים וחוץ משותפת.
בחברה אגואיסטית, כדי ליצור אינטגרציה, חייבת להיות רמה מסוימת של התפתחות כלכלית במדינות המשתתפות, צריכה להיות רמה מסוימת של השלמה כלכלית הדדית, רמה זהה של ההתפתחות הכלכלית של המדינות, דמיון בין המערכות הפוליטיות, בין התרבויות והמסורות, וקרבה גיאוגרפית.
בזמננו – האינטגרציה מתגלה כתלות הדדית של כל העמים, המדינות ואפילו האנשים הפרטיים זה בזה, כפי שבני משפחה אחת תלויים זה בזה. לכן, רק מתוך אווירה של שיתוף פעולה מלא, של השתתפות, של חמלה ואהבה, אפשר לפתור כל בעיה, לרבות הבעיות הכלכליות. שום גישה אחרת לא תניב תוצאה חיובית, אלא רק תוביל לסכסוכים ולמלחמות.
ידיעות קודמות בנושא:
איחוד העולם – זה משהו וירטואלי או משהו ריאלי?
להתרגל לתלות ההדדית
הגלובליזציה שינתה את כיוונה
