מדעי הרוח מפגרים אחרי מדעי הטבע

דעתו של פרופסור שריסטקיס (Nichilas A. Christakis) מאוניברסיטת ייל, The New York Times: למדעי הטבע שמתרחבים כל הזמן, מצטרפים תחומים חדשים רבים שמתפתחים תחת ההשפעה של מדעי המחשב.

על רקע זה, מדעי הרוח נראים בפיגור, במהלך 100 השנים האחרונות המערך של תחומי הידע שלהם לא השתנה: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה ומדע המדינה. זה יוצר גישה ספקנית למדעי הרוח, כמשניים בהשוואה למדעי הטבע.

מדעי הרוח חייבים לכוון את כל מאמציהם לפיתוח של תחומי ידע חדשים, כמו כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה אבולוציונית, אפיגנטיקה חברתית, תיאוריה של סיכונים, אנתרופולוגיה תרבותית ומדעים קוגניטיביים. הסטודנטים של מדעי הטבע לומדים במעבדות כבר משנת הלימוד הראשונה.

מדוע במדעי החברה לא קיים נוהג כזה? פיתוחים חדשים מאפשרים לערוך ניסויים להשגת איזון בתחום השוק, שיתוף פעולה אנושי, יצירת קשרים חברתיים. האינטרנט מאפשר להשתמש באלפי מתנדבים לניסויים אקראיים.

התייחסותי: המשך ההתפתחות של מדעי החברה קשור לשינויים בחברה עצמה, לרכישה של תכונת ההשפעה והאהבה על ידי החברה. המדענים שחוקרים את התהליכים חברתיים הם עדיין לא בעלי התכונה הזאת, ולכן הם אינם מסוגלים לחקור אותם.

ראשית, המדענים בעצמם חייבים לרכוש תכונות חדשות, ולאחר מכן לחקור כיצד הן ייולדו ויבואו לידי ביטוי בחברה. ולכן קודם כל דווקא המדענים צריכים ללמוד בעצמם, ולאחר מכן לחקור את הכוחות האלה בעולם שלנו ולהסביר אותם לחברה הרחבה, כולל יצירה של תחומי ידע חדשים.

ידיעות קודמות בנושא:
עידן של אידיאלים קטנים
המדע המודרני על סף הבלתי נודע
בשביל מה לצטט את המדענים?