מדוע אמריקה נופלת כל כך מהר?

דעות: דז'ארד דיאמונד (Djared Daimond), מחבר הספר "התמוטטות: איך הציוויליזציות בוחרות להיכשל או להצליח", ("Collapse:How Societies Choose to Fail or Succeed"): קריסתה של החברה יכולה להתחיל בעוד כעשר או עשרים שנה, לאחר שהיא מגיעה לשיא של האוכלוסייה, של העושר ושל העוצמה שלה. אחת מאפשרויות הבחירה תלויה באומץ לתרגל חשיבה לטווח ארוך ולקבל החלטות חזקות ונועזות, כאשר הבעיות כבר מורגשות אך עדיין לא הגיעו למדדי המשבר.

התייחסותי: זה אומר, שאולי עדיין לא מאוחר לכל העולם המערבי לבחור בפיתרון לבעיות בדרכי שלום, כלומר להתחיל להתאחד בעצמם לפני שהייסורים הנוראיים יכריחו אותם לזה.

מרק פיבר (Mark Fiber), דוקטור לפילוסופיה, כלכלן: למה אני כל כך בטוח בהתמוטטות העתידית? – משום שהיא הכי קלה בשביל השאלה שלנו לגבי העתיד. ברגע שהחברה הופכת להיות מצליחה, היא הופכת להיות שחצנית, מושחתת, מנוונת, מבזבזת כסף יתר על מידה, מאפשרת חוסר שוויון רכושני ומתח חברתי, ונכנסת לתקופה של ירידה רוחנית.

התייחסותי: ללא ספק, זהו מבט מאוד פסימי על העתיד. האנושות לא תוכל לקבל החלטות סבירות להתאחד, כדי שעל ידי התאמה למערכת האינטגרלית של הטבע להתחיל לבטל כל הסתירות בין עצמה לבין הטבע. יותר קל לא לעשות כלום, ולהשאיר לטבע לדחוף אותנו לשינוי ההכרחי על ידי האמצעים והכוחות שלו.

אלכסנדר טיטלר (Alexander Tytler), פרופסור להיסטוריה של המאה ה- 18: תוחלת החיים הממוצעת של התרבויות הגדולות ביותר בעולם היא 200 שנה, מתחילת התפתחותו ועד סופו.

התייחסותי: ארה"ב נמצאת כבר בשלב גסיסה. אבל השלב הזה אינו הכרחי, מפני שלפנינו כבר לא ההתפתחות האגואיסטית הלינארית, כמו לאורך כל ההיסטוריה שלנו, אלא עלייה למדרגה חדשה של התלות האינטגרלית הכללית, של האיחוד וההתאמה לטבע האחיד. ברגע שנהיה מודעים למצב הבא שלנו, נוכל לעבור אליו מחוץ לציר הזמן ההיסטורי, בעצמנו, על ידי זירוז ההתפתחות שלנו והמודעות לצרכים החדשים.

ידיעות קודמות בנושא:
מהמשבר למלחמה?
חמשת השלבים של הקריסה הכלכלית בחברה
שלישיית מומחים: תתכוננו לחורבן