קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 1 בכנס הערבות בערבה
שאלה: איך נוכל לעזור זה לזה בכנס הזה, כדי שכל אחד יוכל להתעלות מעל עצמו?
תשובתי: קודם כל, אם אני חושב להתעלות מעל עצמי – אני עוזר בכך לאחרים. מספיק שאני "סותם" את ה"חור" הפרטי שלי ב"דופן הסירה".
שנית, כמובן, אם אני חושב על האחרים ודואג להם – בכך אני עוזר להם.
שלישית, הדאגה שלי לחברים מתבטאת בכך שאני רואה את החברים, שהשקיעו כל כך הרבה מאמצים, זמן, כוחות וכסף, כנגד המון הפרעות, ואני רוצה להגיע לכזה מצב, שבו המאמצים שלי יסייעו להשגה הרוחנית שלהם, כי הרי מגיע להם יותר ממני.
אני דואג לכך שהם לא יתנתקו מהכוונות הנכונות, מהרצונות הנכונים, מהקשר ביניהם. ברצון שלי אני דואג לכך שהם לא "ייפלו", ורק על זה אני חושב.
הדאגה הזאת היא השמירה הטובה ביותר שרק יכולה להיות במצבנו, כדי שאף אחד לא ייפול החוצה מהערבות ההדדית הזאת שבינינו, ושכולנו נהיה תמיד מעל לאגו שלנו. לכל אחד כדאי להיות שרוי בדאגה הזאת, ולחשוב רק על החברים שלו, כמו אמא שדואגת לכל ילדיה.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס הערבות בערבה, 18.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מה אם נפלתי מתוך המעגל?
הזיכרונות מהמדבר…
להתחבר בלב אחד
