דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מאמץ קטן (אבל משותף) משנה את העולם

מאמץ קטן (אבל משותף) משנה את העולם

כנס טורונטו, שיחה בסעודה

שאלה: כיצד אנחנו יכולים להתאחד יותר מסביב לאירועים שמתרחשים בישראל? כיצד מצד אחד אנחנו יכולים להשפיע ולעזור לחזק את הקבוצות בישראל, ובו בזמן לנצל את המצב להתקדמותנו ולקפוץ למדרגה חדשה?

תשובתי: העניין הוא לא בישראל, אלא הבורא רוצה להעלות את הנברא למצב של דבקות עימו. חייבים להסתכל על הכול בצורה הרבה יותר גלובלית בלי להתבלבל במה שאנחנו רואים בעולם הגשמי.

ישנו נברא שכלול מרמות שונות של רצון, וכל רצון חייב להגיע להתאמה מוחלטת עם האור העליון, עם הבורא, עם תכונת ההשפעה. לזה הבורא מוביל אותנו.

החלק הפחות אגואיסטי, הזך ביותר של הבריאה מתחיל להשתוקק לבורא, לכן הוא נקרא "ישראל" (ישר-אל). אף שבעולמנו החלק הזה נראה אגואיסטי ביותר, זה לא כך.

למעשה, כל האגו הענק נמצא אצל כל אומות העולם, והוא מחולק למיליארדי חלקים קטנטנים, לכן הוא לא בא לידי ביטוי בכל עוצמתו. והאגו של ישראל מרוכז במספר קטן של נשמות. כמה אנשים בעולם משתוקקים לבורא? נניח, שיש מיליון אנשים כאלה, וכל היתר הם שבעה מיליארדים.

לכן, נראה לאנשים שאנחנו הרבה יותר אגואיסטיים, דורשים לגלות את הבורא, את העולם הרוחני. צריך להבין שאנחנו כלי אחד (כלי של הנשמה הכללית), עלינו להשתוקק קדימה, ולא לעזור לישראל, וישראל לא צריכה לעזור לנו, אלא אנחנו צריכים להיות ביחד. הבורא מסדר לנו תנאים שאנחנו לא בחרנו בהם. הם נובעים מתוך ההתאמה בין ה"אורות" וה"כלים", מתוך ההופכיות ביניהם.

בכל רגע אור אין סוף נמצא בהתאמה מסוימת עם הכלי של העולם אין סוף ועליהם להגיע לחיבור מוחלט. היחס ביניהם קובע את כל מה שקורה בעולם.

לכן, אנחנו צריכים לקבל את זה רק כתנאי הכרחי ולראות את כל אחד מהתנאים הללו כמצב הנחוץ, האופטימלי ביותר שנבחר על ידי ה"אור" וה"כלי". כאן פועל חוק פיסיקה ולא רצון של מישהו, או כפי שמסופר בתורה בשפת האגדה שכך רצה הבורא.

"חוק נתן ולא יעבור", לכן עלינו לראות בצורה אובייקטיבית שכל מצב שניתן לנו נובע מתוך התאמה בין ה"אור" ל"כלים". למרות שהמצבים הללו כואבים ביותר, לא נעימים, כל המצבים הפנימיים והחיצוניים, הכלליים והפרטיים, כל אלה ניתנו לנו רק כדי שנתחבר יותר ויותר בינינו. כי רק בצורה כזאת אנחנו יכולים לממש אותם נכון.

המימוש הנכון של כל אחד מהמצבים הוא רק בחיבור בינינו, במטרה להידמות לתכונת ההשפעה, לתכונת האור עד כדי כך שהאור כבר מתלבש, נכלל ומורגש בנו.

בכל רגע נתון עלינו להשתוקק לזה, על אף כל התנאים הלא קלים שנותן לנו הבורא. לפעמים הם מאוד לא נעימים, מבלבלים אותנו, מביישים, מסבכים אותנו ומפריעים להבין את המתרחש כראוי.

דרך אגב, זה המצב הטוב ביותר שמצביע על מעבר של האדם ממצב אחד למצב אחר שעלול להיות מאוד כואב, מלווה בבעיות גופניות. אני ראיתי את זה על המורה שלי, הרב"ש, כיצד הוא היה עובר אותם. הוא ממש לא הבין היכן הוא נמצא ומה הוא עושה. אני הייתי לוקח אותו ביד, מושיב אותו ליד השולחן, מגיש לו כוס קפה ועוד אחת. לאט לאט אנחנו היינו מתחילים לדבר. הוא היה חוזר לעצמו ונעשה "אור". ובהתחלה הוא היה פשוט גוף שבקושי זז.

לכן, עלינו להבין זאת, כי כל אחד מאיתנו הוא מכלול רצונות שלם, החל מדרגת דומם, צומח, חי ועד דרגת האדם. בהדרגה אנחנו נעבור את כולן.

צריכים לעזור לישראל, להיות יחד איתנו בחיבור אחד בינינו. כל המשתוקקים לבורא נקראים "ישראל". עלינו לזכור את ירידתנו מבבל ולהגיע לכך שכל בבל המודרנית שנקראת "ישראל" תשתוקק גם לבורא. איך? – על ידי עבודה משותפת.

אני מקווה שהבורא לא יעזוב אותנו ולא יעכב את התקדמותנו. והמתח שקיים בעולם לא ירד, אלא רק יגדל. שייפלו פצצות, שיעשו הפגנות, שילחצו עלינו, העיקר שאנחנו נשתוקק מעל כל זה לבורא ושנברך על המצב, כי כך לפחות אנחנו יכולים להתפתח. אבל חייבים להשתדל לעשות זאת אחרת.

בעיקרון, אחרי זה אנחנו נגלה שבעזרת שינוי אחד קטן בכוונה, אנחנו יכולים להפוך את כל מה שקורה בעולם הגשמי, להפוך מרע לטוב. תוך יום אחד, פתאום השונאים שלנו והטילים יהפכו למשהו נפלא, לגמרי הפוך! ביחד אנחנו נצליח לעשות זאת! אנחנו עוד נהיה עדים לכך.

מתוך שיחה בסעודה בטורונטו, 04.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ההכנה הסתיימה – עת לעשות!
פרס נובל, זה לא "אור לגויים"
הגיעה העת לפעול

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest