מאיפה כל העולם הזה סביבנו?

יש הבדל גדול בין צמצום א' וצמצום ב'. בצמצום א' אנחנו מקבלים בתוכנו חלק מהאור מתוך ספירות כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות, וזה נקרא אור פנימי נרנח"י (נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה), ובחלק מאותן הספירות: כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות, איננו מקבלים את האור והוא נקרא אור מקיף. על פי הרמות האלו ניתן לחלק את כל המילויים לשני חלקים: המתקבל והלא מתקבל.

אך אתה יודע מה נמצא בפנים ומה נמצא בחוץ, יש לך את כל התכונות הללו ואתה לומד אותן. אתה יצרת קשר איתן, נכנסת איתן לזיווג (זיווג דהכאה). אפילו את חלק האור שלא חדר לתוכך, אתה הכרת, כיוון שניסית להתחבר עימו ודחית. הגישו לך "שני קילו בשר", אתה לקחת מתוכם לעצמך רק חצי קילו ואת השאר דחית, כיוון שלא יכולת לקבל יותר בכוונה על מנת להשפיע. אך אתה יודע מהם הקילו וחצי הנותרים, מה הטעם שלהם. אתה זוכר כיצד בנית מסך מעל המילוי הזה, כיצד דחית את המילוי מעצמך וכיצד נמנעת מקבלתו. כך אנו פועלים בצמצום א'.

ואילו בצמצום ב' אנחנו מקבלים אורות נפש, רוח, נשמה, ואיננו מקבלים את האורות חיה ויחידה, אין לנו שום מושג לגביהם! לא עבדת עם אורות חיה ויחידה ואינך יודע מה ישנו שם. זה לא נמצא "בתוכך", אתה פשוט דחית אותם ולא החלטת איזה חלק אתה יכול לקבל ואיזה חלק אינך יכול. יש לך כלים מתאימים לאורות חיה ויחידה, אך אין לך שום ניסיון, שום מושג על האור הזה, והם נראים לך זרים לגמרי. לכן הם נקראים "הזולת" יחסית אליך. רק בצמצום ב' מופיעה הרגשת "הסביבה החיצונית".

כלומר, במקרה אחד יש לך מסך כדי לקבל חלק אחד של האור ואת החלק האחר לא לקבל, ובמקרה שני אין לך בכלל מסך. כשהמלכות מתחברת עם הבינה היא יכולה לעבוד כמו הבינה, זו מלכות שונה ולא סתם הרצון שלך. כשהמלכות מתחברת עם הבינה, היא מקבלת תכונות מיוחדות של הבינה, תכונות השפעה המאפשרות לה לנסות ולהבדיל מה נמצא בפנים ומה בחוץ.

במידה והמלכות אינה מתחברת עם הבינה, היא דוחה את התכונות חיה ויחידה, ואינה יכולה לבחון את מה שנמצא בתוכם. אין לה שום קשר, שום השתוות תכונות עם מה שנמצא בחוץ. מסיבה זו אתה רואה כוכבים רחוקים, עולם ומלואו סביבך: דומם, צומח, חי ואפילו אנשים אחרים, אך אינך מרגיש אותם כחלק ממך.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות", 24.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
צמצום א' וצמצום ב'
איפה ה"אני" האמיתי?
מאשליה להרגשת המציאות