דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / לתת לעולם תקווה לעתיד

לתת לעולם תקווה לעתיד

שאלה: האם המשבר הגובר בעולם הוא סימן לכך שהגיע הזמן להפסיק לשחק בבובות סמרטוטים ולהתחיל לטפל ב"תינוק" האמיתי?

תשובתי: כמובן. לכן הגיע הזמן לצאת אל העם, לכל אלו שמוחים על המצב שנוצר בעולם. ומהצד השני, אנחנו צריכים לפתח ולהגיש לעולם את שיטת התיקון.

כל העולם צועק היום. רק שכל אחד צועק בצורה אחרת. הכלכלנים צועקים על המשבר הכלכלי בפורומים שלהם, והאנשים הרגילים, שמרגישים את המשבר "על בשרם", יוצאים להפגנות. אך תוך חודשים ספורים כל אחד ירגיש היטב את המשבר הזה, גם העשירים וגם העניים.

הרי לאדם לא חשוב כמה יש לו וכמה יהיה לו מבחינה כמותית. הוא מודד הכול לפי ההרגשה שלו, כשהוא משווה את עצמו לסביבה. ואנחנו בני הרגשה, אנחנו לא יכולים למדוד את עצמנו בצורה אחרת.

לכן כולם ירגישו שהם מאבדים את כל החיים וכל התקווה. והדבר העיקרי הוא אובדן התקווה לעתיד. כי אם רע לי היום, אבל מחר מחכה לי משהו טוב, זה משלים לי את האור. האור הפנימי של היום, לצד האור המקיף של מחר – שניהם יחד הם שבונים בי את הרגשת החיים.

והאור המקיף הוא אפילו חשוב יותר, מפני שהוא לא מוגבל על ידי הכלי שלי. היום אני יכול להיות סטודנט עני שאין לו כלום וחי מלחם ומים ושוכר איזושהי פינה בבית של מישהו, אבל אני יודע שמחר אני אסיים ללמוד ואהיה מומחה גדול, ומצפה לי עתיד מזהיר. התקווה הזאת מאירה לי.

אנחנו חיים בעיקר מהתקווה לעתיד, מהאור המקיף. הרי אנחנו לא בהמות שחיות רק בהווה. האדם חי בעתיד. ואם אין לי עתיד, טוב לי מותי מחיי. החיים נמדדים לפי מה שיהיה החל מהרגע הבא והלאה, ולא לפי מה שיש ברגע הנוכחי. רק בהמה נרגעת ממה שיש לה ברגע הנתון ואינה דואגת לרגע הבא. גם התוספת של העושר מגיעה מהאור המקיף. היא נמצאת מחוץ לגוף הפיזי. בהמה או תינוק לא מסוגלים להרגיש את זה.

לכן הבעיה העיקרית בעולם היום היא אובדן האור המקיף, ולא חוסר האור הפנימי במצב הנוכחי. זאת הסיבה לכך שהמחלה העיקרית של העולם המודרני היא הדיכאון, הייאוש וחוסר האונים. מעניין שאחד המרכיבים של התרופות ההומיאופתיות לדיכאון הוא הזהב.

העולם, אפילו מבלי להבין זאת, ידרוש מאיתנו עזרה. ואם אנחנו לא נספק אותה מבעוד מועד, הוא יפנה את מבטו כלפי ישראל וידרוש זאת, כפי שכתבו הנביאים. ואז יתחילו מהומות גדולות ומלחמות, כי האנשים ירגיש באופן אינסטינקטיבי שכאן נמצא שורש הבעיה.

הכול תלוי במידת ההצלחה שלנו להסביר לעולם מראש מהו המצב הזה, ושדווקא הנקודה הזאת פותחת בפנינו הזדמנויות חדשות לפריחה, רק שמסוג אחר. הרי אנחנו גדלנו, והגיע כבר הזמן להחליף את בובת הסמרטוטים לדברים בעלי ערך אמיתי. ואנחנו נצטרך לעזור בכך לכל האנושות. הם לא מסוגלים לעשות זאת לבד, מפני שאין להם את המאור המחזיר למוטב. האור הזה לא יוכל להגיע אליהם בדרך אחרת, אלא רק דרכנו.

ואנחנו צריכים לדאוג לזה כמה שיותר מהר. בכל המקומות שבהם אנחנו יכולים לפנות לעם, החל מהשתתפות בהפגנות וכלה בפורומים כלכליים, ולהשתדל להעביר להם את המסר. וזה לא משנה עד כמה הם יקבלו את זה. אנחנו מצידנו צריכים לעשות את מה שאפשר.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 11.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הווירוס הווירטואלי
ההזדמנות העצומה שבדרגת האדם
מסר עם מילוי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest