דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לרוחניות – דרך העולם הזה

לרוחניות – דרך העולם הזה

laitman_2009-08_0483-70.jpg

זוהר: פרשת בשלח, סעיף ת"ע: כמ"ש, כי מחה אמחה את זכר עמלק. מחה, הוא למעלה, אנחה למטה. זכר, היינו זכר שלמעלה ושלמטה.

"למעלה" ו"למטה" נאמר לא על העולם שלנו, כי הרי העולם שלנו לא ניתן לתיקון, אין מה לתקן בו. כל העולם הזה, איפה שאנחנו חיים את החיים הרגילים שלנו בגופים, כמו כל שאר בני האדם לפני שמתעוררת בנו הנקודה שבלב ואנחנו מגיעים לקבוצה, לקשר עם הרוחניות – אין לו שום שייכות לתיקון ולעולם הרוחני.

מדובר על רצון שמתחיל מהנקודה שבלב, ואחר כך נכלל בקבוצה, כלומר באוסף של הנקודות שבלב האחרות שאותן חייבים לאָחֵד יחד. ספר הזוהר מדבר רק על זה, וכל שאר המציאות שאנחנו רואים מסביב, אינה ניתנת לתיקון ואין לה שום שייכות לרוחניות. עכשיו אנחנו רואים לפנינו עולם גשמי ענק, אך ברוחניות הוא לא קיים. הוא ניתן לנו רק כדי להתחיל ממנו והלאה את החיים הרוחניים. העולם שלנו אינו קיים ביחס לרוחניות. זוהי איזו מציאות מדומה שממנה אנחנו יכולים באופן עצמאי ובלתי תלוי להיכנס לרוחניות.

הבורא נותן לנו נקודה שבלב ואיתה אנחנו מתקדמים. אם היינו מעבירים עכשיו את המצב שלנו דרך מסנן מיוחד, המעביר רק את מה שבאמת קשור לרוחניות לאמת, ולא אם העולם המדומה, אז רק הנקודות שבלב היו עוברות דרכו. וכל השאר היה נבלע על ידי המסנן והיה הולך לאיבוד, כי הרי זה פשוט אינו קיים. כלומר, המציאות המדומה של העולם הזה מיועדת רק כדי שממנה והלאה אנחנו נתחיל להיכנס עם הנקודות שבלב שלנו לעולם הרוחני.

למרות שבמציאות המדומה הזאת אנחנו חייבים לחיות, עד שנחבר את כל הנקודות שבלב למציאות רוחנית אחת, עד לגמר התיקון השלם. אז התמונה המדומה הזאת של העולם שלנו תיעלם. ועד אז העולם שלנו לא נעלם, כי הרי בכל פעולת תיקון, עד לאחרונה שבהן, אנחנו בכל זאת חייבים להימצא בתמונה המדומה של העולם שלנו, כי בכל פעם אנחנו מתחילים תיקון חדש מהעולם הזה.

נאמר על רבי שמעון, מחבר ספר הזוהר, שלפני התיקון האחרון שלו הוא הרגיש את עצמו כ"שמעון מן השוק", כלומר, הוא נפל עד לעולם הזה והרגיש שקיים רק בו. וממנו והלאה הוא כבר מבצע את התיקון האחרון, הגבוה ביותר. ולכן המציאות המדומה הזאת שאנחנו מכנים "העולם שלנו", היא מאוד חשובה, מאחר והיא נותנת לנו הרגשת הניתוק מהרוחניות.

דווקא בזכות הניתוק הזה, כשכל פעם מתחילים לתקן עוד מנה אחת של הרצון הלא מתוקן בנו שמתגלה, אנחנו מתקנים אותו באופן עצמאי ובלתי תלוי, מתוך העולם הזה שאינו קיים ברוחניות, מ"אין". לכן העולם הזה כל כך חשוב. ולכן אנחנו אומרים שהאדם חייב להיות מסודר בצורה נורמאלית בעולם הזה, בכל המערכות הקיימות, שיהיה לו עבודה, משפחה, ללמוד, לעשות את כל מה שנדרש. ללא זה הוא לא יהיה מסודר בהשתוות לרוחניות ולא יוכל לתקן את עצמו, כך שיפסע בצורה נכונה לעולם הרוחני.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
האם קיימים חיים ללא מסך?
מלחמה נגד עמלק
המעבר של המחסום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest