לראשונה בהיסטוריה

שאלה: אני הרגשתי על עצמי, שההתרשמויות הגדולות ביותר אנחנו מקבלים בהימצאנו במרכז הקבוצה. האם לא יקרה כזה מצב, שחבר בחיפוש אחר התפעלות יחפש כל מיני שיטות לעבור לקבוצה המרכזית? האם הריחוק של קבוצות קטנות מסייע להתקדמות שלהן?

תשובתי: אנחנו מהווים מערכת ראשונה בעולם, שמשחזרת את עצמה ונבנית עכשיו לאחר שעברה את כל השלבים ההיסטוריים הקודמים של ההתפתחות הרוחנית של האנושות. כל זה מתרחש לראשונה. אין לנו ניסיון ואנחנו לא יודעים מה צריך בדיוק לעשות, כיצד להגיב על הכול.

ודאי, שמצד אחד, היה טוב מאוד שהקבוצה המרכזית שלנו תתחזק יותר ויותר. אין ספק, שאם היא הייתה גדולה וחזקה יותר, אז זה היה משתקף על שאר הקבוצות שברחבי העולם.

אבל מצד שני, אנחנו צריכים עכשיו לעסוק בהפצה בכל העולם. לכן אנחנו צריכים לתמוך בכל הקבוצות ולפתח אותן בכל חלקי העולם. זה כבר עניין אחר, שעכשיו הן עדיין לא מספיק יציבות: בד בבד עם קבוצות חזקות מאוד, ישנן לא מעט קבוצות חלשות. אבל למרות הכול אנחנו צריכים להמשיך את ההתפתחות שלנו.

אני מבין את הספקות של האנשים שנמצאים איפה שהוא רחוק, ואת הרצון שלהם להימצא בקבוצה המרכזית או לעבור לכאן. אני אישית הייתי רוצה לראות את כולם לידי, כמו אימא שרוצה שכל הילדים שלה יהיו לידה, לא משנה אם הם גדולים או קטנים.

אבל אפילו בישראל אנשים לא יכולים לעבור אלינו מערים אחרות של המדינה בגלל כורח הנסיבות. חוץ מזה, הם רואים בריחוק מקום מגוריהם מהקבוצה הראשית, איזה שהם יתרונות משלהם, איזו עצמאות.

אבל אם אדם החליט לעבור, ואנחנו מכירים אותו כתלמיד רציני עם ותק, אז אנחנו בשום אופן לא דוחים אותו. עבורנו, הוא חבר שלנו ומקומו בינינו.

מתוך שיעור בנושא "קבוצה והפצה", 20.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מקום המגורים מכתיב את תנאי העבודה
לאן שהגורל לא יזרוק אותך…
התקדמות: בסירה עם הקבוצה או על החוף?