"לקנות" מקום ליד הבורא

בקריאת הזוהר, אנחנו צריכים להשתדל למצוא מגע בינינו, ובתוך המגע להרגיש את הכוח העליון. החיבור שלנו יהפוך להיות "כלי" לגילוי המגע עם הבורא.

אם אני משתדל להתחבר עם החברים, אז בזה אני כבר מייצב "כלי" "למעלה מהדעת". כי לפי הדעת שלי, אין לי קשר עם כולם, אני לא צריך להיות קשור לאף אחד, אני לבד וכל האחרים כאילו לא קיימים. ואם אני עושה את הקשר בינינו חשוב יותר ממני, אז אני כבר עולה למעלה מדעתי, למעלה מרצוני.

לכן, אפילו שהחיבור בינינו עדיין לא הגיע להשפעה אמיתית, אבל כבר קיבל איזו צורה למעלה מהאגו הפרטי של האדם, אז במידה הזו הוא כבר זוכה להארה מלמעלה, להשפעת האור.

אין בעולם שלנו אמצעי אחר להתקרב לאור, לעשות את עצמי דומה לו, מתאים לו, כדי שהאור יתחיל להשפיע עלינו, אלא רק אם אני מתחבר עם האחרים למעלה מדעתי. הפעולה הזאת כבר מסודרת לפנינו כך, שאנחנו מסוגלים לבצע אותה. בכל מיני צורות אנחנו יכולים באיזו מידה לממש אותה, יש לנו תמיכה של הסביבה. כלומר, הכול מסודר בצורה כזאת במדרגה הגשמית הנמוכה ביותר, שיש לי חברים וקבוצה, רק תעשה!

לכן אין אף אדם שיכול לטעון שלא נתנו לו הזדמנות להתקדם. כי אפילו ללא שׂכל מיוחד, ללא רגש וללא שום נתונים להתקדמות רוחנית, אם האדם שׂם את עצמו בתוך הקבוצה כפשוט ביותר, כקטן והשפל ביותר, אז מתוך הפעולה הגשמית הפשוטה ביותר הוא מסוגל להתחיל את העלייה הרוחנית שלו. הוא לא צריך לעשות כלום חוץ מאשר לשרת את הקבוצה. זוהי הצורה האמיתית של ה"מלכות", של הנוקבא (החלק הנשי של הנברא). אם היא משרתת, עוזרת, תומכת, עושה רצון בעלה, אז בזה היא כבר "קונה" את מקומה לידו. כך גם אנחנו צריכים לעשות כלפי הבורא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, הקדמת ספר הזוהר, 29.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הסימן לשׂכל מפותח זה הדאגה לזולת
האור, הוא שמוליד את האדם
סוד האור העליון