לעשות נחת רוח לבורא עם כל מילה של הזוהר

ספר הזוהר, פרשת "בשלח", סעיף 134: "סדר יציאת האורות הוא בג' נקודות חולם, שורוק, חיריק. שבתחילה עולה המלכות לבינה, מתחת לחכמה שלה, ואז נופלים בינה ותו"מ שלה למטה ממדרגתה, לז"א.

והיא נשארת רק בב"ס כו"ח, ובב' אורות רוח נפש. וזה נבחן שהתנקבה הבינה, שלא נשאר בה אלא אור נקבה המאיר מלמטה למעלה.וע"כ מכונות הספירות שלה בשם אבנים נקובות. וזוהי נקודת החולם."

עם כל מילה שקוראים, אנחנו משתדלים לא לשכוח מה אנחנו רוצים מהחיבור שלנו, בכך שמחדשים את הבקשה שלנו בכל מילה.

עכשיו אנחנו נשתדל לעשות עוד צעד אחד קדימה, שלא רק נחפש קשר בכל מילה, אלא בכל מילה ומילה נבקש גם את הצלחת החברים, נבקש עבורם.

מהכוונה והבקשה לחיבור אנחנו עברנו לכוונה ובקשה למען החברים. ועכשיו צריך להוסיף לכאן כוונה, שאנחנו רוצים לעשות נחת רוח לבורא בכל מילה ומילה, לייצב כזאת הרגשה, כזה יחס, כזה מצב, שבטוח יגרום נחת רוח לבורא. באופן כזה מסדרים את הכלי שבו אנחנו עושים נחת רוח לבורא.

אם הקבוצה מתכוונת לעשות נחת רוח לבורא, ואני נעלם בה, אז כל הקבוצה מקבלת את אותו הערך כמו הבורא. רק הקבוצה, זה הכלי, והבורא זה האור, שמחבר, מתקן וממלא את הכלי. בזה שנכללים בקבוצה ומתפללים עבור החיבור שלנו שיגרום נחת רוח לבורא, אנחנו כבר משתוקקים לעשות לו נחת רוח.

ועיקר נחת הרוח לבורא, זה שאנחנו משתדלים להביא לחיבור הזה את כל העולם. כי אנחנו בעצמנו, זה כלים שנועדו רק לממש ולבצע את הפעולה הזאת, אבל לגרום נחת רוח לבורא אפשר רק בכלים של כל העולם. לכן אנחנו יוצאים ומשתדלים לחבר אותם.

אנחנו קוראים בזוהר על פעולות שמתרחשות בדרגות עליונות. למה אנחנו חושבים שזה יעזור לנו? מפני שאין פעולות אחרות חוץ מפעולת החיבור, רק שבכל דרגה זה מתרחש בצורה יותר עדינה, יותר מפורטת, יותר מורכבת ועוצמתית. אבל זה אותן עשר ספירות, אותן הפעולות של חיבור יותר ויותר אמיץ.

לכן בכל מקום שלא נקרא, אם הכוונה שלנו היא נכונה, כלומר לתיקון, לחיבור, אז אנחנו בכל מקום נקרא על זה ובדרך כזאת נפתח את כל צינורות האור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
נוסחה לכוונון התמונה
חיבור לפי התבנית של הזוהר
מה מתגלה מאחורי המילים של הזוהר?