לערוב לחיי החבר

שאלה: על מה אנחנו צריכים לערוב זה כלפי זה?

תשובתי: בחיים קיימים מצבים קשים כשאתה נשאר ללא כסף וללא חברים, ואין למי לפנות כדי לקבל עזרה. נסה לתאר לעצמך שאתה חסר אונים ולגמרי תלוי באחרים, כמו הכורים שנלכדו מתחת לאדמה. אם שם למעלה לא ידאגו לך, אז זה יהיה סופך. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים להרגיש, תלות נואשת בחברים. בלעדיהם לא נוכל לחיות, בלעדיהם לא נשׂיג את המטרה, בלעדיהם פשוט לא נוכל להתקיים. המצב כבר מגיע עד לגשמיות, לפָחָד בהמי שמחייב את האדם להעריך את הערבות.

מתגלה לנו מערכת שבה אנחנו תלויים זה בזה בצורה טוטאלית, אז על מה אנחנו ערבים? – אנחנו ערבים לחמצן עבור כל מה שנחוץ לחיים. התחושה הזאת תלויה בכמה כל אחד משתדל לגלות אותה. ואחר כך, בעלותנו במדרגות הרוחניות, אנחנו נרגיש לעומק את התלות הזאת עד לשד עצמותינו, בכל נשימה, כמו צוללנים שנשארו עם בלון חמצן אחרון ונושמים דרך צינור אחד ומעבירים אותו ביניהם. זוהי הערבות. הרי אנחנו "קשורים" באופן זהה בנשמה יחידה, רק שבינתיים לא רואים זאת. אך הבורא מגלה לנו בהדרגה את מצב העניינים הריאלי, מסיר את ההסתרה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 17.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
כאשר העולם מתכווץ לנקודה
ניקוי עורקים רוחניים
הטפטפת אינה עובדת, מה לעשות?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest