קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ברוחניות, אם אתה לא הולך עד הסוף, זה לא נקרא שאתה עובד עם הרצון שלך, ואז זה לא שייך כלל להתקדמותך הרוחנית. אך אין לך מושג היכן נמצא הסוף, אלא במקרה הטוב אתה יכול רק לדמיין אותו. הרי הגענו למצב שבו רצינו לגלות עולם רוחני במלואו, את כל מה שיכולנו לתאר לעצמנו. עם כוונה מקסימלית זו הגענו לכנס "קבלה לעם" העולמי. רצינו רק את זה ולא פחות מזה, "שהשמיים יפתחו".
ומה התגלה לנו במקום? – עד כמה בפנימיות איננו מסוגלים להתקרב לכך אפילו מילימטר! איננו מסוגלים להסכים עם הנחיצות להתאחד, להתבטל. באותו רגע שדיברנו על הקשר הבינינו, על העבודה הפנימית שעלינו לבצע, מייד הייתה התקררות ברצון שלנו. איננו מוכנים לגלות את העולם הרוחני במחיר כזה! כלומר, לא הבנו את העולם הרוחני, לא הכרנו אותו בתכונת השפעה, מעל האגו שלנו. אך הרגשנו את הצורך בכך. אחרי שלושה ימים מלאי פעולות פנימיות רבות, יצאנו מאוכזבים. אכזבה זו נובעת מחוסר היכולת, חוסר הרצון שלנו להשיג רוחניות אמיתית. אנחנו רוצים להישאר בתוך הגדרת הרוחניות שלנו, כמשהו טוב, נצחי ונעים ברצונות העכשוויים (האגואיסטיים) שלנו.
מה גילינו? – קו שמאל, יצר הרע שלנו. גילינו שאנחנו רוצים לקבל את הרוחניות בתוך הרצונות האגואיסטיים שלנו, כמו בעולם הגשמי. מדוע לא קבלנו? – כי בעולם הרוחני לא צריכים לקבל דבר, זה גילוי. במידה שאתה רוצה להשפיע, בבקשה – הכול מותר, הכול אפשרי. אף אחד לא יגנוב אותו. במילים אחרות, גילינו בתוך האגו שלנו שההגדרה שלנו לרוחניות הייתה מוטעית. זה עוד יתגלה לנו בכל 125 המדרגות! כעת אנחנו רואים שהטבע שלנו הוא הפוך מהטבע הרוחני, איננו מסוגלים, איננו יכולים להשיג אותו ונשארה לנו רק אפשרות אחת, לפנות לבורא ולדרוש ממנו. זה כבר קו ימין – עלינו להתעלות מעל עצמנו, ומתוך זה נוצר קו אמצעי.
אך עשינו עבודה גדולה. הייאוש שהשתלט עלינו, המרירות וחוסר התקווה התגלו בנו כחוסר יכולת להשיג את העולם הרוחני ברצונות האגואיסטיים שלנו. ביקשנו בעיקר שהרוחניות תתגלה דווקא בהם ולא בתוך הרצונות דהשפעה. כעת, לאחר הכרת הרע, נעבור לקו ימין, נתקן את עצמנו ונגיע לקו האמצעי.
לכן, מה שעשינו בכנס הוא הישג גדול, זו באמת תחילתה של דרך רוחנית. דבר בקנה מידה כזה בתוך האגו הגדול של הדור האחרון לא היה אף פעם. על כך כתב בעל הסולם: "שמח אני ברשעים שמתגלים", כיוון שהסיבה לכך היא "קדושת היום". אור גדול מאד היה צריך להישפך מלמעלה כדי להראות לנו עד כמה איננו רוצים, איננו יכולים, עד כמה אנחנו הפוכים לרוחניות, עד כמה איננו רוצים לחשוב על החיבור ועל האהבה בינינו. כל זה נקרא "קדושת היום", כיוון שאנחנו התחברנו יחד ובכל זאת רצינו במשהו להתעלות רוחנית.
התגלתה לנו מדרגה, רצון שמעליו אנחנו צריכים להתעלות, אך עדיין איננו יכולים, איננו מסוגלים, בכל זאת חייבים לעשות זאת כדי לעלות למדרגה הראשונה בסולם הרוחני. לכן, אני מאד מרוצה מתוצאות של הכנס ומקווה מאד שבעתיד הקרוב אנחנו נגלה את שלושת הקווים כקו אמצעי.
מתוך התוכנית "פרשת השבוע", 12.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
הפרעה שלי הוא שסובל
הגל החם של האהבה
המכה הראשונה של פרעה
