לסמוך על העליון

שאלה: הרב"ש כתב שהאדם "חייב להאמין". מה זה אומר?

תשובתי: קודם כל קיים המושׂג "אמונת חכמים". מדובר על מקובלים שעברו את הדרך והשאירו לנו את השיטה. הם מסבירים אותה בצורה מאוד הגיונית ולעניין, ובכל זאת אנחנו צריכים בינתיים להאמין למילים שלהם. יש לנו רק נקודה שבלב, ואנחנו מסכימים איתם, אך עם כל זה יש כאן מקום לאמונה: אני מוסר את עצמי לדעת העליון שכבר רכש ניסיון.

לאחר בדיקה ריאלית ומעשית בכל זאת נשארת לי "חולשה", משהו לא וודאי, ואני פשוט הולך אחרי העליון. אני כביכול לוקח את הגדול ביד והולך לידו. בעל הסולם מסביר שאתה צריך למצוא לעצמך מורה ו"להידבק" בו, כדי שלפי המעשים שעליהם הוא ממליץ, תוכל להכיר אותו מבפנים.

האמונה הזאת היא חיונית, כך הילד מאמין למבוגר. יחד עם זאת, אתה מאמין רק לפעולה שעליה הוא ממליץ, והודות לצעד הקטן והקצר הזה אתה רואה שהוא צודק. זו אינה אמונה עיוורת, אתה כל פעם מרכין את ראשך כדי להשתמש בראש שלו, לעלות במקצת, ומייד להיווכח בצדקתו. ובכלל, זה לא ממש אמונה כמו שזה לימוד, תרגילים שמייד ניתן לבדוק אותם.

בכללות, המושׂג "אמונה" בחכמת הקבלה מסמל את כוח ההשפעה, בעוד ש"דעת" זה כוח הקבלה. בעזרת שני הכוחות האלה אנחנו מתקדמים קדימה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 12.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
עם הראש של העליון על הכתפיים
על תועלת החיקוי
שׂמחת האמונה במורה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest