לנער את העפר מההשפעה

את הבירור של כל מה שמתרחש אנחנו אורכים לא מחוץ לעצמנו, אלא בתוכנו, מאחר ומחוץ לנו אין שום דבר.

האור העליון הוא פשוט, ואנחנו מגלים אותו רק כשאנחנו משתווים עימו בתכונותיו. לכן כל הפריטים של תפיסותינו מתגלים רק בהשׂגתו של האדם. הכרת החשיבות וחוסר החשיבות, הרצונות שלנו, הגדלות והשפלות, הגלות והגאולה, הירידות והעליות, הנברא והבורא – כל זה מתגלה רק ביחס אלינו.

המציאות שלנו מלכתחילה בנויה כך, שהרוחניות אינה חשובה עבורנו. הבורא והשכינה, כמקום הגילוי שלו בתוכנו, תכונת ההשפעה, הקבוצה שבה אנחנו מתקדמים – כל מה ששייך לעליון, נטול כל חשיבות עבורנו. הרצונות שלנו נבראו בכוונה בצורה כזאת, הם מהווים עבורנו הזדמנות להתאמץ בדרך אל התכונה המנוגדת, כדי שההשפעה תקבל חשיבות בעינינו.

בשביל מה דרושה העבודה הזאת? – כדי שמתוך הניגודיות נגלה את כל תכונות הבורא. ולשם כך אנחנו בעצמנו צריכים לרכוש ולכלול בתוכנו את התכונות האלה. בזה אנחנו משנים את הצורה החיצונית שלנו מקבלה להשפעה. "החומר" שלנו, כלומר הרצון ההתחלתי, יָראה את עצמו באופן חיצוני כאילו שהוא רוצה להשפיע. מה שהוא לא יעשה, ביחס לקבוצה ולבורא, הוא תמיד יראה את עצמו כמשפיע. אחרת הוא לא יתחיל לפעול כלל.

יוצא מכך, שעלינו לבקש על העלאת חשיבות ההשפעה בעינינו, שזה נקרא להקים את השכינה מאפר. השכינה היא כלי, שבו מתגלה תכונת ההשפעה. השכינה זה איחוד הנשמות. כל אחד מחבר אותן, למרות הדחייה, ואז המקום הזה רוכש מסך ואור חוזר – תכונת ההשפעה, כוונה בעל מנת להשפיע. עם גדילת הכוונה הזאת אנחנו יותר ויותר מגלים, שבכלי שלנו שורה האור, הבורא.

באופן כזה, כל העבודה שלנו נעשית בין שני מצבים: הגלות והגאולה. המילים האלו דומות,  רק במילה "גאולה" מתווספת האות א', המסמלת את הבורא, את האור, את תכונת ההשפעה שממלאת את הנברא ושורה בתוך הרצון שלו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 13.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מה שחשוב בשבילי – לסדר לפי הירידה
פרסומת רוחנית